יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

רוכבי אופניים נפגעים בתאונות

יאיר אסף-שפירא


בשנת 2010 נפגעו 297 רוכבי אופניים בתאונות דרכים בישראל. שנה זו סימנה את המשך המגמה של ירידה בנפגעים מאז שנת 2008, בה נפגעו 443 רוכבים. בששת החודשים הראשונים של 2011 נפגעו 138 רוכבים. גם הנתון לשנת 2011 מבטא המשך מגמה של ירידה משנת השיא 2008, והוא הנמוך ביותר לחודשים ינואר-יוני לפחות מאז שנת 2003, שהיא השנה בה נפתחת סידרת הנתונים אותה ניתחנו.
מיעוטם של הרוכבים נפגעו בדרכים בין-עירוניות, ורובם הגדול בתאונות שהתרחשו בתוך ישובים. בשנת 2010 נפגעו 33 רוכבים בדרכים בין-עירוניות, ו-264 בתוך הישובים, מהם 16 בירושלים, ו-12 בראשון לציון. בתל-אביב, בה קיימת תשתית מפותחת יחסית של שבילי אופניים, ומספר הרוכבים כנראה גבוה בהרבה מזה שבערים אחרות, נפגעו 87 רוכבים. חלקם של הרוכבים שנפגעו בתאונות בירושלים מכלל הרוכבים הנפגעים (6%) היה נמוך מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית ישראל( 10%).
בשנת 2011, במשך החודשים ינואר-יוני, נפגעו בירושלים 8 רוכבי אופניים - נתון דומה לשנת 2010, אך גבוה מהנתון בשנים 2007-2009.
נתוני הרוכבים הנפגעים בתאונות מושפעים ממספר גורמי סיכון כגון מזג האוויר בזמן התאונה, תנאי הכביש, מאפייני הרוכב ועוד. אך הנתונים מושפעים גם מגורם משמעותי נוסף, אשר לרוב חסר בניתוח - מספרם הכללי של הרוכבים - אלו שאינם נפגעים.

קבוצת הגיל הדומיננטית בקרב הרוכבים הנפגעים בדרכים בין-עירוניות בשנים 2006-2010 הייתה 40-45, ו-14% מהנפגעים היו בגילים אלו. בתוך הישובים הקבוצה הדומיננטית הייתה ילדים בני 10-15. 19% מהרוכבים שנפגעו בישראל, ו-27% מאלו שנפגעו בירושלים, היו בגילים אלו. חלקם של הילדים הרוכבים בני 10-15 שנפגעו בירושלים מתוך סך-כל הרוכבים הנפגעים בגילים אלו (6%), היה נמוך מחלקם של ירושלמים בני 10-15 מכלל קבוצת גיל זו בישראל (כ-12%)

החודשים בהם נפגע מספר הילדים הרב ביותר (בין השנים 2006-2010) היו מאי וספטמבר. נהגים - שימו לב לרוכבים בכלל, ולילדים בפרט.





יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

הכול כלול או אוויר צלול?

מאת: אביאל ילינק

רבים מתושבי ישראל מנצלים את חודשי הקיץ ליציאה לחופשה ולנופש. חלק בוחר לבלות את חופשתם בארץ בעוד שחלק אחר מעדיף לטוס ליעדים שונים בעולם. מעניינת אם כן השאלה – היכן בוחרים הישראלים לבלות את חופשתם? מנתוני הסקר החברתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2009, כ-31% מתושבי ישראל (בני 20+) בחרו לצאת לנופש או לטיול בחו"ל. לעומת זאת, שיעור הישראלים שבחרו לבלות את חופשתם בארץ עמד על כ-51%. מהנתונים עולה אם כן שלמרות התורים הארוכים המשתרכים סמוך לעמדות הבידוק הביטחוני בנתב"ג ובקופות בדיוטי-פרי, רוב תושבי ישראל בחרו לבלות את חופשתם בארץ.

הנתונים מצביעים על שוני בהרגלי החופשה בין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי בארץ. שיעור היהודים שבחרו לצאת לחופשה בארץ היה גבוה באופן משמעותי ועמד על 56%, לעומת שיעור הערבים שעמד על 26% בלבד. בדומה, שיעור היהודים שבחר לצאת לחופשה בחו"ל עמד על 33%, לעומת שיעור של 22% בלבד בקרב הערבים.

בהשוואה בין הערים הגדולות בארץ ניכרים הבדלים בין העדפות החופשה של תושביהן. כך למשל בשנת 2009, שיעור הירושלמים שיצאו לחופשה בחו"ל עמד על 31%. שיעור זה היה גבוה מזה שבקרב תושבי ראשון לציון (29%) ואשדוד (27%), ונמוך מהשיעור בחיפה (37%) ובתל אביב (47%). לעומת זאת, שיעור תושבי ירושלים שיצאו לחופשה בארץ היה גבוה יותר ועמד על 48%. שיעור זה היה גבוה מזה שבקרב תושבי חיפה (46%) ונמוך מזה שבאשדוד (51%) בתל אביב (59%) ובראשון לציון (59%).


יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

משפחה שכזאת

מאת: מיכל קורח

בדומה לעולם המערבי, בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת בישראל התופעה של חיים במשפחות חד-הוריות כלומר משפחה שבראשה עומד יחיד, בדרך כלל אישה, המגדל/ת את ילדיה. 

העלייה במספר המשפחות החד הוריות נובעת הן משיעורי גירושין ההולכים וגדלים והן כתוצאה מעלייה ניכרת בילודה של נשים רווקות הבוחרות להביא ילד לעולם ללא בן זוג. 

מספרן של המשפחות החד הוריות בישראל עלה מ-76,000 בשנת 1995 ל-129,000 בשנת 2010 (עלייה של 84%). אחוז המשפחות החד הוריות מסך המשפחות עם ילדים עלה באותה תקופה מ-9% ל-12%. 

 בחינה של המשפחות החד הוריות לפי מצבן משפחתי מצביעה על כך שב-67% מהמשפחות עומד/ת בראש משק הבית גרוש/ה, ב-22% רווק/ה וב-11% אלמנ/ה. במהלך השנים חלה עלייה בשיעור הרווקות מקרב החד הוריות, מ-15% בשנת 1998 ל-22% בשנת 2010. 

בשנת 2010 נרשמו בירושלים 7,800 משפחות חד הוריות, שהיוו 7% מכלל המשפחות עם ילדים. אחוז המשפחות החד הוריות בירושלים (7%) נמוך בהשוואה לתל אביב (21%) ולחיפה (20%), ראשון לציון (16%) ואשדוד (16%). כמו כן הוא נמוך בהשוואה ליישובים במטרופולין ירושלים - דוגמת מבשרת ציון (13%), מעלה אדומים (11%) וגבעת זאב (10%). בישובים החרדיים – ביתר עלית ומודיעין עלית נרשם שיעור נמוך יותר (2% בכל אחת מהן) ובבית שמש שבה שיעור גבוה של אוכלוסייה חרדית היה השיעור (7%) זהה לזה שבירושלים. 

בחינה של אחוז המשפחות החד הוריות שעומדת בראשן רווקה, מכלל המשפחות החד הוריות, מצביעה על כך שהאחוז הגבוה ביותר נרשם בתל אביב (38%), גבעתיים (36%) ורמת גן (32%). בירושלים נרשם שיעור נמוך הרבה יותר - 20%. אחוז המשפחות החד הוריות שבראשן עומדת רווקה, גבוה יחסית בירושלים, בהשוואה ליישובים הסמוכים לה, למעט מבשרת ציון. 




יום שני, 1 באוגוסט 2011

מעורב ירושלמי

מאת:  איתן בלואר

עירוב שימושי קרקע (להלן עירוב שימושים) הוא אחת מהגישות המקובלות כיום בתכנון העירוני. גישה זו דוגלת בשילוב של מגורים יחד עם שימושים אחרים כגון מסחר, חינוך, תרבות וכדומה במרחב תכנוני מוגדר (בבניין או ברחוב). היא עומדת בניגוד לגישת הפרדת השימושים, הדוגלת בהפרדת האזורים בעיר לפי סוגי השימושים. ג'יין ג'ייקובס נחשבת לאחת הנציגות המובהקות של גישת עירוב השימושים והיא סברה שעירוב שימושים הוא מרכיב מרכזי בתהליכי התחדשות עירונית וביצירת אזורים מצליחים.

בחינה של עירוב שימושים באזור מתאפשרת באמצעות ניתוח נתוני שטח הרצפה למגורים ושלא למגורים. באזורים שבהם חלוקת השימושים קרובה ל-50% מגורים ו-50% לא למגורים, האזור מוגדר כאזור בעל עירוב שימושים אופטימאלי. ניתוח שטחי הארנונה (למגורים ושלא למגורים) לשנת 2010 מאפשר לאפיין בירושלים את מידת עירוב השימושים בכל אזור. האזורים חולקו למספר קבוצות עיקריות המייצגות את מידת עירוב השימושים. הקבוצה הראשונה כוללת אזורים שבהם למעלה מ-80% מהשטח הבנוי הוא למגורים ואילו שטחי המסחר מרוכזים במקום אחד. עם קבוצה זו נמנות שכונות המגורים החדשות כגון פסגת זאב, רמת שלמה, רמות וכן השכונות הערביות שועפט ועיסוויה. הקבוצה השנייה כוללת אזורים בעלי 79%-60% שטחים למגורים, והיא כוללת את השכונות הוותיקות שבהן רחובות מסחר מרכזיים של ירושלים כגון המושבה הגרמנית, מאה שערים וכן בית הכרם.

הקבוצה השלישית (59%-40%), כוללת אזורי מגורים עם מוקדי מסחר ותעסוקה גדולים כגון חלקה הדרומי של הגבעה הצרפתית, חלקים בעיר העתיקה וחלקים מבית וגן. הקבוצה הרביעית (39%-10%), הינה של אזורים שבהם המגורים אינם המרכיב העיקרי של האזור כגון אזורים במרכז העיר ואזורים בגבעת שאול. הקבוצה החמישית (9%-0%) כוללת את אזורי המסחר והתעסוקה העיקרים בירושלים, כגון הר חוצבים, קריית הממשלה וקניון מלחה.
מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים 2011, עיבוד לנתוני הארנונה.



 

מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים 2011, עיבוד לנתוני הארנונה.