יום ראשון, 28 במרץ 2010

העיר במספרים: בלדה לחוזר לקיבוץ

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

דגניה הוא הקיבוץ הראשון בישראל, שנוסד בשנת 1910 על שפת הכנרת. בסוף 1947 כבר היו בארץ 145 קיבוצים, ובמהלך 1948 הוקמו 21 קיבוצים נוספים. נכון לשנת 2008 היו בישראל 267 קיבוצים, בהם גרו 126,700 איש, שהיוו 2% מאוכלוסיית ישראל.
מבחינת הפריסה המרחבית של הקיבוצים עולה שמרבית הקיבוצים ממוקמים בפריפריה של המדינה - כמחצית (49%) מהקיבוצים הם במחוז הצפון, ו-24% במחוז הדרום. במחוז ירושלים נמצאים 3% מהקיבוצים בישראל. סמוך לירושלים ישנם 3 קיבוצים: רמת רחל מדרום (קיבוץ זה הוא למעשה מובלעת בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים) וקריית ענבים ומעלה החמישה ממערב. במועצה האזורית מטה יהודה, הממוקמת ממערב לירושלים ישנם 8 קיבוצים (כולל הקיבוצים שצויינו לעיל).

החל משנות ה-90 ולמשך עשור חלה ירידה הדרגתית באוכלוסיית הקיבוצים, אולם החל משנת 2000 חלה עלייה בגודל האוכלוסייה מ-115,300 בשנת 2000, ל-117,700 בשנת 2005 ול-126,700 בשנת 2008. העלייה באוכלוסיית הקיבוצים נובעת מקליטה של חברים חדשים, חלקם בנות ובני קיבוץ, שעזבו אותו בעבר, וחוזרים לגור בו כיום. קליטת אוכלוסייה חדשה בקיבוצים התאפשרה הודות להרחבות בנייה למגורים שנערכו בקיבוצים.
בשנת 2008 היה הגיל החציוני של האוכלוסייה בקיבוצים (שמרביתה אוכלוסייה יהודית) 31 שנה,
והוא היה זהה לגיל החציוני של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל, ושל האוכלוסייה היהודית שהתגוררה ביישובים עירוניים.

מזה למעלה מעשור עוברים הקיבוצים שינויים רבים, שעיקרם הפרטה של שירותים, קבלת שכר דיפרנציאלי ושיוך נכסים. כפי שעולה מנתונים שהתפרסמו בשנתון התנועה הקיבוצית, בשנת 2007 25% מהקיבוצים היו שיתופיים, 68% פעלו על פי דגם רשת הביטחון ו-6% על פי דגם משולב. מרבית הקיבוצים השיתופיים נמצאים באזור הנגב והערבה.

מקורות: שנתון התנועה הקיבוצית מס' 6, התנועה הקיבוצית; פויין אברהם, התנועה הקיבוצית, מידע ומספרים 2007, יד טבנקין. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום ראשון, 21 במרץ 2010

העיר במספרים: מתחת לקו

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

נתוני העוני בישראל מחושבים על פי הגישה היחסית, שלפיה מי שרמת חייו רחוקה במידה ניכרת מרמת החיים המאפיינת את החברה הוא עני. ההכנסה הפנויה החציונית (מעבודה, הון ונכסים, לאחר תשלום מיסים ישירים ותשלומי העברה)של האוכלוסייה נחשבת להכנסה המייצגת של החברה. ההכנסה החציונית היא רמת ההכנסה אשר ל-50% מהמשפחות יש הכנסה השווה לה או נמוכה ממנה, ול-50% האחרים יש הכנסה הגבוהה ממנה. קו העוני מוגדר כמחצית ההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה. משפחה שהכנסתה הפנויה נמוכה מקו העוני נחשבת למשפחה ענייה.

בשנת 2008 24% מהנפשות בישראל חיו מתחת לקו העוני. שיעור העוני הגבוה ביותר מבין 14 הערים הגדולות בישראל נמדד בערים בני ברק (47%), ירושלים (43%) ואשדוד (29%). שלוש הערים הללו היו היחידות מבין 14 הערים הגדולות בישראל, ששיעור העוני בהן היה גבוה משיעור העוני בישראל. אחת הסיבות לשיעור העוני הגבוה בערים אלו היא שמתגוררת בהן אוכלוסייה חרדית רחבת היקף. האוכלוסייה החרדית מתאפיינת במספר ילדים ממוצע גבוה למשפחה, ובשיעור השתתפות נמוך בכח העבודה וכפועל יוצא מכך בהכנסה נמוכה למשפחה ובהכנסה ממוצעת נמוכה לנפש. שיעור עוני נמוך יחסית - 10% ומטה - נרשם בהרצליה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, חולון ורמת גן.

באוכלוסיית ירושלים, שיעור העוני בקרב האוכלוסייה הערבית (65%) גבוה באופן ניכר מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית (31%). זאת משום שהאוכלוסייה הערבית מתאפיינת אף היא בהכנסה נמוכה למשק בית ובמספר ילדים ממוצע גבוה.

בהמשך לשיעור העוני, נתוני עומק העוני מאפשרים לבחון עד כמה רחוקה הכנסת העניים מקו העוני. עומק העוני בירושלים הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות - הכנסת העניים בירושלים נמוכה בממוצע, ב-44% מקו העוני. בבני ברק, שבא שיעור העוני גבוה מישראל, עומק העוני נמוך במעט מירושלים – 38%. בהרצליה נרשם עומק העוני הנמוך ביותר – 19%.

מקורות: נתונים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, סמי כהונאי, מדידת עוני בישראל – השיטה הנוכחית ושיטות חלופיות, מרכז מחקר ומידע, הכנסת.

יום שלישי, 16 במרץ 2010

העיר במספרים: דירה להשכיר

שירי בורנשטיין
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה נתונים על דיור ב-14 הערים הגדולות בישראל (בהן למעלה מ-100,000 תושבים) לשנת 2008. מנתונים אלו עולה כי ערי המרכז הגדולות (ובפרט תל-אביב, רמת-גן וראשון לציון) הן היקרות ביותר בתחום הדיור, ומחוץ לגוש דן מתחרה בהן רק ירושלים.

תחום הדיור בטור זה כולל שלושה מרכיבים – הערך הממוצע של דירה, שכירות חודשית ממוצעת והוצאה חודשית ממוצעת לדיור.

בשנת 2008 עמד הערך הממוצע של דירה בישראל על 964,000 ₪. הערך הממוצע הגבוה ביותר נרשם בתל אביב - 1,283,000 ₪, ובירושלים, בה ערך הדירה היה 1,174,000 ₪. את הערך הממוצע הנמוך ביותר ניתן היה למצוא בבאר שבע, אשקלון ובת ים (505,000 ₪, 578,000 ₪ ו-609,000 ₪, בהתאמה), ובחיפה, בה ערכה הממוצע של דירה היה 659,000 ₪.

שכר הדירה הממוצע בישראל עמד באותה שנה על 1,920 ₪ לחודש. שלוש הערים המובילות בגובה שכר הדירה הממוצע הן תל אביב (2,830 ₪), ראשון לציון (2,590 ₪) ורמת גן (2,520 ₪). בבאר שבע, לעומת זאת, שכר הדירה החודשי הממוצע היה 780 ₪ בלבד - פחות משליש ממחיר השכירות הממוצעת בתל אביב. באשקלון שכר הדירה היה 1,130 ₪ ובחיפה - 1,310 ₪. בירושלים עמד שכר הדירה הממוצע על 2,070 ₪ לחודש.

ערי גוש דן מובילות גם בסעיף ההוצאה לדיור (הכולל מיסים עירוניים, שכר דירה וצריכת שירותי דיור אחרים) – תושב תל אביב הוציא בממוצע בחודש 3,930 ₪, תושב ראשון לציון הוציא 3,690 ₪ בחודש ותושב רמת גן – 3,200 ₪. סכום דומה נרשם גם בחולון (3,160 ₪) ובפתח תקווה (3,030 ש"ח). מחוץ לגוש דן מובילה ירושלים בהוצאה הגבוהה ביותר על בסעיף ההוצאה לדיור – 2,830 ₪ לחודש. תושב חיפה הוציא בחודש 1,840 ₪ ואילו תושב באר שבע הוציא רק 1,800 ₪.

מקור: הודעה לעיתונות: הוצאות משק הבית ב-14 הערים הגדולות בישראל בשנת 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שלישי, 9 במרץ 2010

העיר במספרים: מחשב(יה) חיובית

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2008 לכ-66% ממשקי הבית בירושלים היה מחשב ול-45% היה מנוי לאינטרנט. שיעור משקי הבית שהיה ברשותם מחשב בירושלים ושעור בעלי מנוי לאינטרנט נמוך בהשוואה לישראל ולערים הגדולות האחרות, ודומה לאשדוד. (זאת בין היתר משום שבקרב האוכלוסייה החרדית, המונה כ-20% מאוכלוסיית העיר, מקובל לא להחזיק מחשב בבית).

השימוש באינטרנט הוא לצרכים שונים: חיפוש מידע, לימודים, קניות, תשלומים, חיפוש עבודה ועוד. בשנים האחרונות מאז ההתפתחויות בתחום המחשבים והטכנולוגיה, נוצר פער הולך וגדל בין אלו המשתלבים בעולם דינמי זה לבין אלו שאינם חשופים לו. על מנת לצמצם פער זה נוסדה בירושלים בשנת 2003, על ידי קבוצת אנשי חינוך והייטק תושבי ירושלים, העמותה "מחשבה טובה". החזון של העמותה הוא להעצים אוכלוסיות חלשות באמצעות הקניית ידע ופיתוח מיומנויות מחשב. לשם כך מעבירה העמותה קורסים להקניית ידע בסיסי במחשבים, לימוד תוכנות, גלישה באינטרנט, רובוטיקה, אנימציה ועוד. האוכלוסייה שמשתתפת בקורסים מגוונת וכוללת, אוכלוסייה יהודית (חילונית, דתית וחרדית) וערבית -נוער בסיכון, קשישים, ילדים, בעלי צרכים מיוחדים, מובטלים ועוד. את הקורסים מעבירים אנשי מקצוע ומתנדבים.

העמותה פועלת ב-7 מרכזים קהילתיים בירושלים - 5 במגזר היהודי (תלפיות, תלפיות מזרח, קריית מנחם, רמות פסגת זאב) ו-2 במגזר הערבי (ואדי ג'וז והעיר העתיקה). בשנת 2008 השתתפו בקורסים השונים שהעבירה העמותה כ-3,300 איש ואישה. כמו כן מפעילה העמותה 3 כיתות מחשבים ניידות, שבאמצעותן למעשה ניתן להגיע לכל מקום וללמד כל אוכלוסייה באשר היא.

פרוייקט חדש שמפעילה העמותה הוא האקו.לוגי – אקולוגיה וטכנולוגיה למען הקהילה. בשלב ראשון בני נוער בסיכון מוכשרים כטכנאי מחשבים. בני נוער אלו מתקנים מחשבים ישנים הנתרמים על-ידי חברות, ואלו נמסרים לאחר מכן למשפחות מעוטות יכולת. יוצא איפוא שהמשפחות זוכות לקבל מחשב, ובמקביל גם איכות הסביבה יוצאת נשכרת, משום שהמחשבים אינם נזרקים לאשפה.
תושבי העיר מוזמנים להשתלב בפעילות העמותה, אם כמשתתפים ו/או כמתנדבים!

מקורות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים שהתקבלו מעמותת מחשבה טובה.

יום חמישי, 4 במרץ 2010

העיר במספרים: צעירים במרכז

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בסוף שנת 2008 התגוררו במרכז העיר כ-5,000 נפשות. קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר במרכז העיר על פי גיל הייתה קבוצת הצעירים בני 20-34. שיעור הצעירים מקרב כלל אוכלוסיית מרכז העיר עמד על 37%, שיעור הגבוה בהשוואה לשיעור הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה בירושלים שעמד על 22% בלבד, ומקרב האוכלוסייה היהודית שעמד על 23%. אחת הסיבות לשיעור הגבוה של צעירים היא חלוקת מלגות לסטודנטים המתגוררים במרכז העיר על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, וזאת כחלק מפרויקט התחדשותו.

ניתוח גילאי האוכלוסייה באזורים השונים במרכז העיר חושף שוני גדול בפריסה המרחבית של הצעירים. אזור מדרחוב בן יהודה והרחובות שמאי והלל התאפיין בשיעור הגבוה ביותר של צעירים. באזור זה שיעור הצעירים עמד על 50% מהאוכלוסייה. מאפיין נוסף הוא שיעור גבוה במיוחד של בני 24-29 שהיוו 24% מהאוכלוסייה (מחצית מהצעירים).
באזור הרחובות טרומפלדור, שמואל הנגיד ולב רחביה עמד שיעור הצעירים על 29%. באזור בולט גם השיעור הגבוה של האוכלוסייה המבוגרת המתגוררת בו. שיעור האוכלוסייה מעל גיל 70 באזור עמד על 23%. זאת לעומת שיעור של 6% בקרב כלל האוכלוסייה בעיר ו-8% בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר.
באזור הרחובות אדלר, הרב שמואל סלנט ואתיופיה (מצפון לרחוב הנביאים) שיעור הצעירים בני 20-34 נמוך באופן יחסי ועמד על 22%. אזור זה מאופיין בשיעור גבוה מאד של ילדים בני 0-14 - 54%. ההסבר לכך הוא השיעור הגבוה של אוכלוסייה חרדית הגרה באזור זה ומתאפיינת בשיעור ילודה גבוה. באזור זה גם שיעור נמוך של אוכלוסייה מבוגרת - פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה היה מעל גיל 70.

מקור: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.