יום שני, 25 בינואר 2010

העיר במספרים: תוספת קומה

יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

אחד המאפיינים של בנייה בערים מצטופפות הוא תוספות בנייה של דירות חדשות על בניינים קיימים, כתוספת של קומות. בישראל ניכר כי הבנייה בתוספת קומות מאפיינת את החומש האחרון יותר מאשר את זה שקדם לו: בעוד שבשנים 1999-2003 החלה בנייתן של 5,570 יחידות דיור על בניינים קיימים, הרי שבשנים 2004-2008 עלה מספרן של התחלות הבנייה ל-8,680, וזאת למרות שבאותן שנים חלה ירידה בסך-כל יחידות הדיור שנבנו. המדיניות הרשמית היא ברוב המקרים עידוד של בנייה בתוספת קומות. כך לדוגמה אושרה בשנת 2005 תמ"א 38, המסדירה את חיזוקם של מבנים כנגד רעידות אדמה, ותוספת קומות עליהם.

הבנייה בתוספת קומות מאפיינת, מן הסתם, את הערים. בין השנים 2004-2008 נבנו בערים בישראל 7,450 יחידות דיור בצורה זו, והן היוו 7.3% מכלל יחידות הדיור שנבנו בערים, שיעור גבוה מזה שבמועצות המקומיות ובישובים הכפריים. בירושלים ובתל-אביב - יפו היה השיעור גבוה עוד יותר, והוא עמד על 11% בתל-אביב - יפו, ועל 16% בירושלים (1,560 יחידות דיור).

קיים שוני רב בין שכונות בירושלים בבניית תוספת הקומות. ניכר כי שכונות שהתאפיינו בבנייה בתוספת קומות בחומש האחרון היו שכונות ותיקות בהן הביקוש לדיור גבוה. בין שכונות אלו היו קטמון הישנה והמושבה הגרמנית, בהן נבנו 65% מיחידות הדיור בתוספות קומות, מוסררה - 58%, רחביה - 55%, ואזור מרכז העיר - 53%. בשכונות החרדיות גאולה, כרם אברהם, עזרת תורה וסביבותיהן, הנמצאות בשולי מרכז העיר, שיעור הבנייה בתוספת קומות עומד על 44% כך גם בשכונות שערי חסד ובנחלאות. בשכונות הערביות במזרח ירושלים שיעור היחידות הנבנה בתוספות הוא 8%-17%, ובשכונות המעטפת רמות, גילה, תלפיות מזרח והר-חומה - הוא אפסי. ראוי לציין כי שיטת האומדן לבניית התוספות יוצרת לעיתים אי דיוקים בנתונים לגבי השכונות.

מקור הנתונים: מחולל לוחות בינוי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, www.cbs.gov.il

יום רביעי, 20 בינואר 2010

העיר במספרים: בנק ללא עמלות?

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

"בנק הזמן" הינו תוכנית קהילתית חדשנית בה כל אחד יכול לתת וכל אחד יכול לקבל. בנק זה מושתת על הרעיון שאנשים "מפקידים" את זמנם בבנק על ידי מתן עזרה לאחרים בתחומים מגוונים, ו"פודים" את זמנם כאשר הם צריכים שמָשהו ייעשה למענם. בבנק אין "מתנדבים" אלא "תורמי זמן ומקבלי זמן".

בבנק זה הזמן של כולם שווה - כל אחד הוא גם נותן וגם מקבל. חברי הקהילה מתחברים לחברים אחרים בקהילה וכך נוצרת שרשרת של נתינה וקבלה, שמחזקת את תשתית הקהילה.

את רעיון בנק הזמן הגה ויזם בשנות ה-80 בארצות הברית, ד"ר אדגר כאהן. כיום פועל הבנק בכ-80 מדינות ברחבי העולם. בירושלים בנק הזמן הוא יוזמה משותפת של החברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים בירושלים, החברה למתנ"סים, הג'וינט והקרן לירושלים. הפיילוט של בנק הזמן החל ב-2002 במינהל הקהילתי גינות העיר ובמינהל הקהילתי קריית מנחם. לאור ההצלחה, נפתחו סניפים נוספים, וכיום ישנם בעיר 12 סניפים של בנק הזמן, הפועלים במינהלים הקהילתיים, בהם ישנם כ-2,500 חברים.

בעקבות הצלחת התוכנית בירושלים, היא החלה לפעול בישובים נוספים, וכיום היא פועלת ב-40 קהילות ברחבי הארץ.

בירושלים יש לבנק הזמן 10 סניפים הפועלים בשכונות שמרבית אוכלוסייתן שייכות למגזר הכללי (חילונים ודתיים), סניף אחד במגזר החרדי (הר נוף), וסניף אחד במגזר הערבי (בית צפאפה). 70% מחברי בנק הזמן הן נשים. 45% מחברי בנק הזמן לא התנדבו בעבר, וזו להם המעורבות החברתית הראשונה. כ-70% מחברי בנק הזמן הינם אנשים עובדים (שאינם פנסיונרים או סטודנטים).
4 התחומים המבוקשים והפעילים ביותר הם: אנגלית, מחשבים, טיפולים אלטרנטיביים, עזרה בלימודים.


מקור: אילה וול - רכזת בנק הזמן www.bankhazman.org.il

יום ראשון, 10 בינואר 2010

העיר במספרים: י-ם של צעירים

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

לאחרונה נדמה שקובעי המדיניות מדברים יותר ויותר על הצורך במתן מענה הולם לצרכי הצעירים. לפני מספר ימים התקיים בחסות המשנה לראש הממשלה סילבן שלום, כנס צעירים ארצי שעסק בסוגיות הנוגעות לצעירים. בימים אלו ממש, מארגן "פורום ארגוני הצעירים של ירושלים" את כנס ירושלים לצעירים אשר יערך בחודש ינואר 2010. אין הגדרה מפורשת למיהו צעיר אך לצורך הצגת הנתונים צעירים הוגדרו כנשים וגברים בגילאי 20-39 העושים את צעדיהם הראשונים בבניית חייהם כמבוגרים, וטרודים בעיקר ברכישת השכלה, בבניית הקריירה, בהתבססות כלכלית, וביסוס חיי משפחה. להלן מספר נתונים על הצעירים בירושלים.

בשנת 2007 עמד מספר הצעירים בירושלים על 208,000. שיעור הצעירים מכלל אוכלוסיית העיר עמד על כ-28%, וזאת בדומה לשנת 1996. ניתן לטעון אם כך ששיעור אוכלוסיית הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה נשאר יציב. על פי תחזית האוכלוסייה לשנת 2020 שיעור הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה בירושלים יעמוד על כ-28%. המגמה העולה מהנתונים, אם כן, היא של יציבות מתמשכת בשיעור הצעירים מכלל האוכלוסייה בעיר. תדמית העיר כ"עיר מזדקנת" אינה באה לידי ביטוי בנתונים.

בחלוקה של הצעירים לקבוצות אוכלוסייה ניתן להבחין במספר מגמות:
שיעור הצעירים היהודים, הלא חרדים, מכלל הצעירים בעיר ירד באופן ניכר בין השנים 1996-2007 (מ-53% ל-43%). שיעור זה צפוי להמשיך ולרדת ל-40% בשנת 2020. לעומת זאת, שיעור הצעירים החרדים עלה בין השנים 1996-2007 (מ-15% ל-20%). אך על פי תחזית האוכלוסייה, בשנת 2020 שיעור זה צפוי להיות דומה לשיעור כיום. שיעור הצעירים הערבים עלה גם הוא בין השנים 1996-2007 (מ-31% ל-35%). המגמה המעניינת הבאה לידי ביטוי בנתונים היא של המשך העלייה בשיעור הצעירים הערבים שצפויים להוות 40% מהצעירים בעיר בשנת 2020.
לסיום, על פי תחזית האוכלוסייה, החלוקה לקבוצות אוכלוסייה בקרב צעירים בני 20-39 בירושלים בשנת 2020 צפויה להיות כדלהלן: יהודים כללי (לא חרדים) 40%, ערבים 40%, חרדים 20%.
מקור: תחזית האוכלוסייה לשנת 2020 הוכנה על ידי פרופ' סרגיו דלה פרגולה ל"תוכנית מתאר מקומית ירושלים 2000" בראשות משה כהן. עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ע"י מכון ירושלים לחקר ישראל עבור נייר לקביעת מדיניות צעירים בירושלים שעורכת הקרן לירושלים.

יום ראשון, 3 בינואר 2010

העיר במספרים: קהילה תומכת

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

התכנית "קהילה תומכת" פותחה באשל ג'ויינט, בשיתוף השירות לזקן במשרד הרווחה, והיא פועלת ברחבי הארץ באמצעות הרשויות המקומיות וארגונים של המגזר השלישי. מטרת התכנית לספק מענה לצרכיהם של קשישים עצמאיים המעוניינים להמשיך ולהתגורר בביתם ובסביבה המוכרת להם, תוך שמירה על עצמאות ואיכות חיים טובה. התכנית מספקת סל שירותים הכולל: שירותי אב/אם קהילה (המסייעים בצרכי היום-יום ומבצעים תיקונים קלים), לחצן מצוקה, שירותים רפואיים, ופעילות חברתית. התכנית פועלת בכל רחבי הארץ, ונכון ליוני 2009 פעלו ברחבי הארץ 234 קהילות תומכות, שבהן היו חברים כ-44,000 קשישים.
הקהילות נותנות שירותים לקהל יעד הטרוגני: יהודים וערבים, דתיים, חילוניים וחרדים, עולים חדשים וותיקים. התכנית פועלת בערים גדולות וקטנות, ובמועצות אזוריות בהן ישנם קיבוצים ומושבים.
ממחקר הערכה שנערך בקרב החברים בקהילה תומכת ברחבי הארץ עולה ששני שליש מהם ציינו שהתכנית תרמה להגברת הביטחון האישי שלהם, וכרבע ציינו כי ההצטרפות לתכנית אפשרה להם להישאר לגור בבית ולא לעבור לסידור מוסדי כלשהו. כמו כן ההצטרפות לתכנית הקלה על ילדי הקשישים, ותרמה לקשישים מבחינה חברתית.

הקהילות התומכות בירושלים מופעלות על ידי העמותות "עידן" ו"משגב לקשיש" והמינהלים הקהילתיים, בשותפות המחלקה לזקן בעיריית ירושלים.
במהלך השנים עלה בהדרגה מספר הקהילות התומכות בירושלים, מ-3 בשנת 1998 ל-13 קהילות בשנת 2003 ול-19 קהילות בשנת 2008, בהן היו חברים 2,900 בתי אב - 66% מהם של יחידים.
יש לציין שניצולי שואה ואוכלוסייה נזקקת זכאיות לסבסוד (תלוי במבחן הכנסה) ממשרד הרווחה והעירייה.
הקהילות התומכות פרושות בכל רחבי העיר, ומשרתות אוכלוסייה יהודית - חילונית, דתית, וחרדית - וערבית. ישנם אזורים בהם פועלת יותר מקהילה תומכת אחת. הסיבה לכך היא מספר הקשישים הגבוה באזור, יחד עם ביקוש גבוה לשירות (המספר המקסימלי של בתי אב לקהילה הוא 200, על מנת לספק שירות מיטבי וראוי). עם שכונות אלו נמנות הגבעה הצרפתית, גילה, שכונת הבוכרים וסביבתה וקריית יובל.

מקור: אתר האינטרנט של אשל, נתונים שהתקבלו מהמחלקה לזקן בעיריית ירושלים.