יום שני, 28 בדצמבר 2009

העיר במספרים: אורזים ועוברים

שירי בורנשטיין
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

מדוע אדם מחליט על שינוי מקום מגוריו? מה גורם לו לארוז את משפחתו ומיטלטליו ולנסות את מזלו בסביבת מגורים שונה – עיר או שכונה חדשה? על השאלה "מהן הסיבות העיקריות בגללן עברת לדירתך הנוכחית?" מנסה לענות הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנת 2008). לסקר ענו בני 20+ שעברו דירה בעשר השנים האחרונות.

מן הסקר עולה כי הסיבות העיקריות למעבר דירה הן רצון לשפר את רמת החיים - מעבר לאזור איכותי יותר, בית פרטי או אזור עם מוסדות חינוך טובים יותר (27% מכלל המשיבים), סיבות משפחתיות כגון נישואים או זוגיות, הולדת ילדים או עזיבת ילדים את הבית, גירושים או פרידה (27%) ורצון לגור בדירה משלך (19%). 6% מהמשיבים ציינו כי עברו דירה בשל מצבם הכלכלי – 4% ציינו כי המעבר נגרם בשל הרעה במצבם הכלכלי, ורק 2% עברו דירה בשל שיפור במצבם הכלכלי. בין הסיבות הנוספות למעבר דירה ניתן למצוא מעבר בשל שינוי בתעסוקה (4%), סיבות בריאותיות (4%) ומעבר בשל לימודים (3%).

את מרבית המשיבים שעברו דירה בשל רצון לשפר את רמת חייהם ניתן למצוא בחיפה (35% מכלל המשיבים תושבי חיפה שעברו דירה בעשר השנים האחרונות) ובראשון-לציון (34% מכלל המשיבים תושבי ראשון-לציון). ירושלים, שלא במפתיע, זכתה לשיעור הגבוה ביותר של העוברים בשל לימודים (6% מהמשיבים תושבי ירושלים, לעומת 1% בתל-אביב וראשון-לציון ו-3% בחיפה). בנוסף, נראה כי תושבי ירושלים ותל-אביב בולטים ברצון תושביהם לעבור לגור בדירה משלהם – 22% מהמשיבים התל-אביביים ו-21% מהמשיבים הירושלמים ציינו כי עברו דירה בשל סיבה זו, לעומת 15% מתושבי ראשון-לציון וחיפה.

מקור: הסקר החברתי 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

העיר במספרים: יוזמה עצמאית

יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2007 היו בישראל 2,837,000 עובדים במעמד של שכירים, ו-247,000 עצמאים. היחס ביניהם הוא אם כך, 87 עצמאים על כל 1,000 שכירים. ניתן להשתמש ביחס זה כבמדד לשיעור היזמות העסקית.

כאשר בוחנים מדד זה בקרב המועסקים תושבי הערים הגדולות, מובילה את המדד תל-אביב עם 116 עצמאים לכל 1000 שכירים, ואחריה ירושלים עם 95. בחיפה עומד היחס על 75, ובבאר שבע על 47.

מבין הישובים סביב ירושלים, ניכר כי היישובים בהם השכר הממוצע של העצמאים הוא גבוה, הם גם היישובים בהם ישנו ריבוי של עובדים עצמאים ביחס לשכירים. כך למשל בישוב הר-אדר, בו השכר הממוצע של עצמאים הוא 12,100 ש"ח, והיחס בין עצמאים לאלף שכירים הוא 106. דוגמה הפוכה היא העיר מעלה-אדומים, בה עומד שכר העצמאים על 7,200 ש"ח, והיחס בין עצמאים לשכירים עומד על 62 עצמאים לאלף שכירים. יוצאת דופן היא העיר ירושלים, ששכר העצמאים בה נמוך ביחס לישובים סביבה, ועומד על 6,500 ש"ח, אך היחס גבוה, ועומד, כאמור, על 95 עצמאים לאלף שכירים. עובדה זו מפתיעה על רקע השיעור הגדול של תושבי העיר המועסקים בשירות הציבורי, המתאפיין בהעסקת שכירים.

ככלל, הכנסתם של העצמאים בישראל גבוהה מזו של השכירים. בירושלים עומד הפער על 700 ש"ח בחודש, אך בחלק מהיישובים סביב העיר הוא גבוה הרבה יותר. בישובים קרית יערים ואפרתה מגיע הפער בהכנסה החודשית בין עצמאים לשכירים לכדי 3,900 ש"ח ו-3,000 ש"ח בהתאמה. מבין הישובים שנבחנו, העיר מודיעין הייתה הישוב היחיד בו נרשמה הכנסה גבוהה יותר לשכירים מאשר לעצמאים.

יצויין כי פערי השכר בקרב העצמאים גבוהים ביחס לאלו שבקרב השכירים, ובירושלים הם הגבוהים ביותר מבין הערים הגדולות בישראל.


יום ראשון, 13 בדצמבר 2009

העיר במספרים: שיקום שכונות בירושלים

שירי בורנשטיין
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 1977 החליטו ממשלת ישראל והסוכנות היהודית להפעיל במשותף את פרויקט שיקום השכונות לקידום שכונות מצוקה ברחבי הארץ. כעבור חמש שנים סיימה את מעורבותה הסוכנות היהודית, ואילו הממשלה, באמצעות משרדי הבריאות, החינוך, הרווחה והשיכון, המשיכה להפעיל ועדיין מפעילה את הפרויקט. פרויקט שיקום השכונות מבקש לספק פתרון מקיף ורב-ממדי לשכונות מצוקה באמצעות שיקום פיזי – השקעות בתשתיות פיזיות בבתים ובמרחב הציבורי, ושיקום חברתי - השקעות בחינוך, בריאות ובקהילה, בהתאם לצרכיה. במהלך שנותיו הקיף הפרויקט כ-160 שכונות ואזורי מצוקה ברחבי הארץ, בהם מתגוררים כמיליון תושבים.

בירושלים פעל הפרויקט במספר מוקדים, לאורך השנים. ב-1978 החל הפרויקט לפעול בשכונת עיר גנים (וקרית מנחם), קטמון ח'-ט', מורשה (מוסררה) ושמואל הנביא. בשנת 1979 צורפה שכונת הבוכרים ובית ישראל וב-1980 צורף רחוב שטרן. בשכונות אלו פעל הפרויקט במשך 15-20 שנים.

בשנות התשעים צורפו לפרויקט השכונות אולסוונגר-ברזיל (1993), פת (1994), בית צפאפא ושיכוני תלפיות (1995( ולב העיר (1991) בתחום הפיזי בלבד. בשנת 1998 החל הפרויקט לפעול במתחם שיכוני פאג"י (סנהדריה) ומתחם בתי אונגרין, אורנשטיין וורנר. על פי הנתונים העדכניים, מספר התושבים המתגוררים היום בשכונות בהן פועל הפרויקט בירושלים עומד על 50,000 תושבים (נכון לשנת 2006).

בעשור האחרון חלה ירידה בתקציבי השיקום הפיזי והחברתי בכל הארץ. ב-2007, בעקבות החלטת הממשלה, מרוכזים מאמצי השיקום הפיזי ב-37 שכונות, ואילו בתחום החברתי ממשיך הפרויקט לפעול ב-90 שכונות. השכונות הירושלמיות בהן הושהה הפרויקט בתחום הפיזי הן לב העיר, קטמון ח'-ט', בתי אונגרין ושכונת פת. השיקום החברתי ממשיך בעיר גנים ג', אולסוונגר-ברזיל ובפת, ואילו בבית צפאפא, שיכוני תלפיות ושיכוני פאג"י נמשכים הן השיקום הפיזי והן החברתי.

יום ראשון, 6 בדצמבר 2009

העיר במספרים: האוכלוסייה המוסלמית בישראל ובירושלים

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בעוד שהדת היהודית משופעת באופן יחסי בחגים, לדת המוסלמית ישנם שני חגים בלבד: עיד אל-פיטר (שבירת צום הרמדאן) ועיד אל-אדחה (חג הקורבן). חג הקורבן, שהתקיים השבוע מציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל למכה, המקום הקדוש ביותר עבור המוסלמים.

בשנת 2008 מנתה האוכלוסייה המוסלמית בישראל כ-1.240 מיליון נפש, והיא היוותה 17% מכלל אוכלוסיית ישראל. האוכלוסייה המוסלמית מתאפיינת בגילה הצעיר. בשנת 2008 עמד הגיל החציוני (הגיל שמחצית מהאוכלוסייה צעירה ממנו והמחצית האחרת מבוגרת ממנו) של האוכלוסייה המוסלמית בישראל על 19, לעומת 31 בקרב האוכלוסיה היהודית, ו-30 בקרב האוכלוסייה הנוצרית-ערבית.
גילה הצעיר של האוכלוסייה המוסלמית נובע בעיקר משיעורי פיריון גבוהים. מספר הילדים הממוצע שאישה מוסלמית צפויה ללדת במהלך חייה עמד בשנת 2008 על 3.8, לעומת 2.8 בקרב האוכלוסייה היהודית ו-2.1 בקרב האוכלוסייה הנוצרית-ערבית. מזה מספר שנים נרשמת ירידה בשיעור הפריון של הנשים המוסלמיות, מ-4.7 ילדים לאישה בשנת 2000, ל-4.4 בשנת 2004 ול-3.8 בשנת 2008.

מחצית מהאוכלוסייה המוסלמית בישראל מתגוררת בצפון הארץ (38% במחוז הצפון ו-14% במחוז חיפה). במחוז ירושלים מתגוררת 21% מהאוכלוסייה המוסלמית, מרביתה בעיר ירושלים, ובמחוז הדרום גרה 14% מהאוכלוסייה.

בשנת 2008 התגוררו בירושלים 255.7 אלף מוסלמים, והם היוו 95% מהאוכלוסייה הערבית בירושלים, ו-33% מכלל אוכלוסיית העיר. ירושלים היא העיר בה מתגורר מספר המוסלמים הגבוה ביותר בישראל.
מספר המוסלמים בתל אביב ובחיפה נמוך באופן ניכר מבירושלים ועומד על 13-12 אלף ||(בכל אחת מהן). גם בעכו וברמלה מתגוררים כ-12 אלף מוסלמים. ערים בהן גרה אוכלוסייה מוסלמית רחבת היקף הן נצרת (45.8 אלף), אום אל-פחם (44.5 אלף) ורהט (43.8 אלף).

אוכלוסייה מוסלמית, לפי מחוז 2008 (אלפים)