יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

העיר במספרים: מקום טוב באמצע?

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

פרסום חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדרג את הרשויות המקומיות בשנת 2006 בישראל ל-10 אשכולות לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה שגרה בהן. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר ואשכול 10 את הרמה הגבוהה ביותר. לשם מדידת הרמה החברתית-כלכלית שוקללו 14 משתנים מתחומים שונים: דמוגרפיה, רמת חיים, השכלה וחינוך, תעסוקה ואבטלה, גמלאות.


ירושלים מדורגת באשכול 4, ומבין הערים הגדולות שאוכלוסייתן מונה למעלה מ-200,000 נפש, היא מדורגת במקום הנמוך ביותר. אשדוד מדורגת באשכול 5, חיפה וראשון לציון באשכול 7, ותל אביב-יפו באשכול 8.

מקרב 197 העיריות והמועצות המקומיות דורגו באשכול 10 (הגבוה ביותר) 3 יישובים בלבד: עומר, כפר שמריהו וסביון, כולם יישובים קטנים יחסית. באשכול 1 (הנמוך ביותר) ישנם 9 יישובים - 7 מהם יישובי בדואים ו-2 יישובים שאוכלוסייתם חרדית.

מיקומה הנמוך של ירושלים במדרג מושפע במידה רבה ממשקלן הגבוה של שתי קבוצות אוכלוסייה המתגוררות בירושלים, ומתאפיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה - האוכלוסייה החרדית שמהווה למעלה מ-20% מאוכלוסיית העיר והאוכלוסייה הערבית שמהווה כ-35%. על רמתן החברתית-כלכלית הנמוכה של האוכלוסיות הללו ניתן להסיק מהמדרג הנמוך של היישובים שעיקר אוכלוסייתם היא חרדית או ערבית. באשכול 1 הנמוך ביותר נמצאים, כאמור, 7 יישובים בדואים והיישובים החרדיים ביתר עילית ומודיעין עילית. באשכול 2 כל היישובים הם ערבים (22 יישובים) או חרדים (בני ברק, רכסים, אלעד, קריית יערים ועמנואל).

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, היישובים הסמוכים לירושלים מדורגים באשכולות גבוהים יותר מירושלים, למעט היישובים החרדים והערבים.

יום ראשון, 22 בנובמבר 2009

העיר במספרים: השקעה טובה

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2008 נרכשו בישראל 27,800 דירות להשקעה (דירה הנרכשת על ידי מי שבבעלותו רשומה כבר לפחות דירה אחת נוספת) והן היוו 30% מכלל הדירות שנרכשו באותה שנה. במהלך השנים חלה עלייה הדרגתית בשיעור הדירות להשקעה מכלל הדירות. שיעור זה עלה מ-23% בשנת 2003, ל-28% בשנת 2005 ול-30% בשנת 2008. העלייה ברכישת דירות להשקעה נובעת מהרפורמה במס שהחלה בשנת 2003 וכן מהמשבר הפיננסי העולמי שתחילתו בשנת 2007, שגרם להעברת כספים משוק ההון לשוק הנדל"ן (יש לציין שבשלב ראשון חלה ירידה ברכישת דירות, אך לאחר מכן, בשל הריבית הנמוכה במשק, חל גידול בביקוש לדירות בכלל ולדירות להשקעה בפרט).

התפלגות רכישת הדירות להשקעה לפי אזור (אזור מיסוי מקרקעין) מצביעה על כך שבכל אחד מהאזורים הבאים - מרכז, חיפה, רחובות, באר שבע – נרכשו 15% מהדירות להשקעה מכלל הדירות להשקעה שנרכשו בישראל. באזור תל אביב עמד השיעור על 13% ובאזור ירושלים על 9%.

על פי רב, רוכש דירה להשקעה, נוטה לרכוש אותה סמוך לאזור מגוריו. הנתונים מצביעים על כך שהירושלמים מובילים במצעד הלוקל-פטריוטיות. 75% מהרוכשים דירות להשקעה המתגוררים במחוז ירושלים רכשו נכס באזור ירושלים. זאת לעומת 68% מהמתגוררים במחוז תל אביב, שרכשו נכס באזור תל אביב ו-56% מהמתגוררים במחוז חיפה, שרכשו נכס באזור חיפה.

בשנת 2008 חלה עלייה חדה בשיעור הדירות להשקעה שניקנו באזור באר שבע ובאזור חיפה. עלייה זו נובעת מכמה גורמים: רמת מחירים נמוכה, יחד עם ביקוש גדול לדירות להשכרה בערים אלו, בהן ישנו ריכוז של מוסדות אקדמיים; החלטת הממשלה להקים את עיר הבה"דים בנגב, וכן שינוי בהעדפות המשקיעים המתגוררים באזור תל אביב והמרכז.

רכישת דירות להשקעה, לפי אזור מיסוי מקרקעין, 2008
מקור: גלית בן-נאים, מינהל הכנסות המדינה, רוכשי דירות להשקעה – מאפיינים ומגמות, ניתוח רב שנתי, משרד האוצר.

יום שלישי, 17 בנובמבר 2009

העיר במספרים: ירושלים - ראה דרכיה וחכם

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

ירושלים מציעה אין סוף שיעורים ומעבדות בכל תחומי הלימוד ובכל תחומי החיים. את המשאבים הנדירים, הגלויים והחבויים בעיר החליטו במינהלה לחינוך ירושלים למנף למען תלמידי ירושלים. לפיכך פותחה התכנית "פסיפס ירושלמי" שמטרתה להעמיק את הידע, ההיכרות והזיקה של ילדי ירושלים לעירם, ולחזק את מעורבותם החברתית והאזרחית. נקודת המוצא של התכנית הייתה שהעיר מזמנת חוויית למידה אותנטית, מעשירה ומשמעותית. ירושלים היא ככיתת לימוד, עשירה במשאבים: האתרים ההיסטוריים, הגנים, המוזיאונים, הפארקים, ושבילי העיר הם האמצעים הדידקטיים. המתודה החינוכית היא הלמידה החווייתית באתרי העיר וההתנסות האישית.

בשנת תשס"ט סיירו ברחבי ירושלים, במסגרת התכנית "פסיפס ירושלמי" כ-22,000 תלמידים יהודים וערבים, שהיוו כ-80% מתלמידי כיתות ה'-ח'. בנוסף סיירו בעיר גם כ-500 מורים ירושלמים כחלק מההשתלמות הבית ספרית.
עם תום השנה השנייה להפעלת התוכנית במלואה, עולה כי חלק מבתי הספר בחרו בסיורים "ירוקים" בתחומי העיר ובסביבתה, וסיירו בעמק הצבאים ובתחנה לחקר ציפורי ירושלים, בסטף, בחרבת סעדים ובציר המעיינות. בתי ספר אחרים ביקרו באתרים הקדושים לשלוש הדתות בירושלים: הר ציון על שלל אתריו, עין כרם והעיר העתיקה.

בהקשר זה יש לציין שלפני כשבועיים הושקה על ידי שר החינוך, גדעון סער, וראש העיר ירושלים, ניר ברקת, התכנית "נעלה לירושלים". מטרת התכנית לאפשר לכל תלמיד לבקר, לפחות שלוש פעמים, בעיר ירושלים, במהלך 12 שנות לימודיו (זאת לאחר שהתברר שמחצית מתלמידי ישראל לא ביקרו מעולם בירושלים). כיום מסיירים בירושלים כ-290 אלף תלמידים בשנה, והתוכנית החדשה צפויה להגדיל את מספר התלמידים המסיירים לכ-450 אלף.

יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

ערב עיון: ההתנתקות – הרעיון ושברו

ערב עיון


לרגל צאתו לאור של הספר


ההתנתקות – הרעיון ושברו


יום שני, כ"ט חשוון,16 בנובמבר 2009 ,בשעה 17:00

מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים


‏סדר היום :

ברכות:

פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, ראש מכון ירושלים לחקר ישראל; והאוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר לארס הנזל, ראש קרן קונרד אדנאואר בישראל


יו"ר:
פרופ' יעקב בר-סימן-טוב

ח"כ צחי הנגבי, יו"ר ועדת חוץ ובטחון - ההתנתקות כאירוע פוליטי מכונן

פרופ' ענת פירסט, מכללת נתניה - נעדרים מן השיח: הסיקור החדשותי לאחר ההתנתקות

ד"ר ברוך כהנא, האוניברסיטה העברית בירושלים - מנותקים על לוח השחמט

פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, התנתקות ותהליך שלום - כקונפליקט זהות


תרגום סימולטני - עברית/אנגלית

נא לאשר השתתפות 02-5630175 ,שלוחות 13 ,11

דואר אלקטרוני: mail@jiis.org.il


יום שני, 9 בנובמבר 2009

העיר במספרים: עובדים בעיר

יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

רובם הגדול של המועסקים (עובדים) בירושלים גם מתגוררים בה. מבין 249,000 המועסקים שעבדו בשנת 2008 בירושלים, 75% התגוררו בה, ורק 25% הגיעו לעבודה מישובים אחרים. אחוז זה הוא הנמוך מבין ארבע הערים המטרופוליניות בישראל (תל-אביב-יפו, חיפה, באר-שבע וירושלים).

ככלל, מקובל להניח כי גברים נוסעים לעבודה מרחק גדול יותר מנשים, שלרוב עובדות קרוב יותר לבית. מסיבה זו ניתן לצפות שמבין הנשים המועסקות בעיר, יהיה חלקן של המתגוררות בה גבוה ביחס לגברים, שאחוז גבוה יותר מהם יגיע מחוץ לעיר. זהו אכן המצב בתל-אביב-יפו, בחיפה, ובבאר-שבע. המשמעות היא שערים אלו משכו באופן יחסי, יותר מועסקים ממועסקות. עם זאת, בירושלים המצב דווקא הפוך, ומתוך 114,000 הנשים המועסקות בירושלים, 27% התגוררו מחוץ לעיר, לעומת 24% בלבד מתוך 135,000 הגברים שהועסקו בעיר. ירושלים משכה, אם כך, יותר מועסקות ממועסקים.

גם בקרב הנשים וגם בקרב הגברים הייתה תל-אביב-יפו המושכת ביותר. 66% מהמועסקים בה, ו-60% מהמועסקות, התגוררו בישובים אחרים.

ומה באשר לכיוון ההפוך - תושבי העיר שיוצאים לעבוד מחוצה לה? בשנת 2008 הועסקו 17,400 ירושלמים מחוץ לירושלים, מהם 12,400 גברים ו-5,000 נשים. מספר התל-אביבים והחיפאים שיצאו לעבוד מחוץ לערי המגורים שלהם היה גדול הרבה יותר, ועמד על 63,100 בתל-אביב-יפו, ו-29,300 בחיפה.

הסיבות לפער בין ירושלים לבין תל-אביב-יפו וחיפה, נעוצות בעובדה שסביב ערים מרכזיות אלו מתקיימת טבעת של ערים וישובים סמוכים, המזינים את שוק התעסוקה בעיר המרכזית, וניזונים ממנו. מודל מטרופוליני זה הוא שיוצר את תנועות היוממות לתעסוקה. סביב ירושלים מתקיים מטרופולין, אך אין בו ערים גדולות סמוכות, וזיקות עם ערים פלסטיניות, שהיו לירושלים בעבר, אינן קיימות כיום. זו הסיבה ששוק התעסוקה בעיר ניזון בעיקר מאוכלוסיית העיר עצמה.

מועסקים בארבע הערים המטרופוליניות, לפי מקום מגורים, 2008

יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

העיר במספרים: בגרות במבחן

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

"בחינות הבגרות הן האמצעי הרשמי של מדינת ישראל לקבלת משוב על הידע הנצבר בבית הספר העל יסודי" כך כותבת רחלה שיפר מנהלת אגף הבחינות במשרד החינוך, בפתח הפרסום נתוני בחינות בגרות, המתפרסם מידי שנה. מהפרסום עולה שבשנת תשס"ח (2007/2008) עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בישראל מקרב הלומדים בכיתות יב' על 60% במגזר העברי. חשוב לציין שלא כל תלמידי יב' ניגשים לבחינות הבגרות. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מקרב הלומדים בכיתות יב' עמד על 93% בחינוך הממלכתי, 94% בחינוך הממלכתי דתי ו-52% בחינוך החרדי-העצמאי.

משרד החינוך מסווג את הרשויות המקומיות לפי מדרג טיפוח. קבוצת מדרג טיפוח גבוהה היא קבוצה הזקוקה לטיפוח במידה מועטה (או במילים אחרת אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה). הנתונים לפי מדרג טיפוח מצביעים על כך ששיעור הזכאות לתעודת בגרות עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשות גבוה יותר. בתשס"ח היה שיעור הזכאות לתעודת בגרות ברשויות שאוכלוסייתן משתייכת למדרג טיפוח גבוה – 65%, למדרג הבינוני - 57% ולמדרג הנמוך - 50%.

בשנת תשס"ח למדו בירושלים בכיתה יב' בחינוך העברי 4,837 תלמידים (תושבי העיר הלומדים בבתי ספר המגישים לבחינות הבגרות ונמצאים בפיקוח משרד החינוך) - 84% מהם ניגשו לבחינת הבגרות.

ירושלים מסווגת בקבוצת מדרג הטיפוח הבינונית. לשם הדגמה, רשויות נוספות המסווגות בקבוצה זו הן בית שמש, חולון, בת ים וחיפה. בשנת תשס"ח עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי בירושלים על 54%, לעומת 60% בישראל. יש לציין שרבים מבתי הספר בחינוך החרדי העצמאי בירושלים נכללים בחישוב שיעור הזכאות לבגרות, זאת למרות שמספר הניגשים לבגרות בבתי ספר אלו נמוך, ושיעור הזכאים לבגרות בהם נמוך עוד יותר. אי לכך שיעור הזכאות לבגרות בירושלים בבתי הספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי גבוה יותר מהנתונים המתפרסמים על ידי משרד החינוך בטור זה. לצערי נתוני הזכאות לתעודת בגרות לפי רשות מקומית וזרם (ממלכתי, ממלכתי-דתי ועצמאי) אינם מתפרסמים על ידי משרד החינוך ולכן אינם מופיעים בטור זה.


על הזכאות לתעודת בגרות בחינוך הערבי באחד הטורים בעתיד.

זכאות לתעודת בגרות בחינוך העברי מקרב הלומדים בכיתה יב', תשס"ח.
מקור: משרד החינוך,נתוני בגרות תשס"ח, אוגוסט 2009, ירושלים.