יום שישי, 31 ביולי 2009

העיר במספרים: שיכוני הנדל"ן

איתן בלואר

שוק הנדל"ן הוא אחד המדדים המשקפים את מצב המשק הישראלי. לאחרונה פירסם מינהל הכנסות המדינה נתונים על מכירת דירות בשנת 2007. אמנם נתונים אלו אינם מציגים את מצב השוק כיום, אך הם מאפשרים לבחון את התהליכים שעוררו עניין רב בירושלים בתקופת ההתעוררות הנדלנ"ית (תושבי חוץ, עליית מחירים ועוד).
בשנת 2007 בוצעו בירושלים וביישובים הסובבים אותה (כולל ישובים מעבר לקו הירוק) כ-12,800 עסקאות לרכישת דירה (24% מהן דירות חדשות),לעומת 12,250 עסקאות שבוצעו בשנת 2006 (28% הן דירות חדשות). מספר עסקאות דומה נרשם בשנת 2007 בתל אביב ובערים הסמוכות לה – 12,100.
המחיר הממוצע של דירה חדשה בירושלים בשנת 2007 עמד על 955 אלף ש"ח, לעומת 899 אלף ₪ לדירה יד שנייה. המחיר הממוצע לדירה חדשה באזור תל אביב גבוה באופן ניכר מבאזור ירושלים - 1.6 מיליון ₪, בעוד המחיר הממוצע של דירה יד שנייה דומה לזה שבירושלים - 897 אלף ₪.
מזה מספר שנים ניכרת עליה במספר הדירות הנרכשות על ידי תושבי חוץ. בשנת 2007 בוצעו בישראל כ-4,600 רכישות של דירות על ידי תושבי חוץ והם היוו 5% בלבד מכלל העסקאות לרכישת דירות. אזור ירושלים מהווה מוקד משיכה לתושבים חוץ - כ-27% מכלל העסקאות בישראל שבוצעו על ידי תושבי חוץ, בוצעו באזור ירושלים. אזורים מועדפים נוספים הם נתניה (18% מכלל העסקאות) ותל אביב (17%).
המחיר הממוצע לדירה שנרכשה על ידי תושב חוץ בירושלים היה 1.7 מיליון ₪ - סכום שהוא כפול מהמחיר הממוצע לדירה שנרכשה על ידי ישראלי - 821 אלף ₪. 28% מהדירות שנרכשו על ידי תושבי חוץ הן דירות היוקרה (דירות בשווי של מעל 1.7 מיליון ₪), לעומת 6% בלבד בקרב תושבי ישראל.
עסקאות לרכישת דירות
מקור: מינהל הכנסות המדינה, דוח שנתי 2007.



יום שלישי, 21 ביולי 2009

העיר במספרים: רק בריאות

אביאל ילינק

בסוף שנת 2008 כ-7.4 מיליון נפש היו מבוטחים בקופות החולים בישראל, גידול של 1.7% לעומת השנה הקודמת. למעלה ממחציתם (53%) מבוטחים בקופת חולים כללית, 25% בקופת חולים מכבי, 13% בקופת חולים מאוחדת ו-9% בקופת חולים לאומית.
במהלך שנת 2008 עברו 96,600 מבוטחים מקופה אחת לאחרת, והם היוו 1.3% מכלל המבוטחים. כתוצאה מהמעברים הפסידה קופת חולים לאומית 1.5% ממבוטחיה וקופת חולים כללית 0.5% ממבוטחיה. לעומת זאת, קופת חולים מאוחדת הגדילה את מספר מבוטחיה ב-1.3% וקופת חולים מכבי ב-1%.

שיעור המבוטחים המבוגרים (בני 65 ומעלה) גבוה במיוחד בקופת חולים כללית (13% מהמבוטחים בה) ונמוך יותר בקופות האחרות (8% ממבוטחי לאומית, 7% ממבוטחי מכבי ו-5% ממבוטחי מאוחדת). נתון זה משליך על התפלגות הפטירות בין מבוטחי הקופות. 71% מהנפטרים הם מבוטחי קופת חולים כללית, לעומת 15% מקופת חולים מכבי, 8% מקופת חולים לאומית ו-6% ממאוחדת.

ההכנסה הממוצעת לחודש עבודה של מבוטחי מכבי הייתה הגבוהה מבין מבוטחי הקופות ועמדה בשנת 2007 על כ-9,000 ₪. ההכנסה הממוצעת של מבוטחי קופת חולים לאומית הייתה הנמוכה ביותר מבין מבוטחי הקופות ועמדה על כ-6,000 ₪ בלבד.

ישנם הבדלים ניכרים בהתפלגות בין מבוטחי הקופות בחמש הערים הגדולות בארץ. בחיפה לדוגמה, 52% מהתושבים חברים בקופת חולים כללית, לעומת 43% בלבד בתל אביב ו-34% באשדוד. חלקה של קופת חולים מכבי בולט בערים תל אביב, חיפה וראשון לציון, ואילו חלקה של קופת חולים מאוחדת בולט בירושלים.

למרות היותה קופה קטנה יחסית בקנה מידה ארצי, לקופת חולים מאוחדת אחיזה איתנה במיוחד בקרב המבוטחים במטרופולין ירושלים. 37% מהמבוטחים בירושלים שייכים לקופת חולים מאוחדת. ביישובים הסמוכים לירושלים שיעור המבוטחים בקופת חולים מאוחדת הוא: 47% בביתר עילית, 43% בצור הדסה, 41% בבית שמש ובהר אדר, 36% בגבעת זאב, 35% במבשרת ציון ו-34% במעלה אדומים.
התפלגות מבוטחי קופות החולים בירושלים, 2008
מקור: בנדלק ז'ק, חברות בקופת חולים 2008, המוסד לביטוח לאומי, יוני 2009.


יום שני, 13 ביולי 2009

העיר במספרים: והגית בו יומם ולילה

מיכל קורח

הטור בשבוע שעבר עסק בספריות העירוניות המספקות שירות לאוכלוסייה החילונית והדתית. הטור הנוכחי עוסק בסיפריות המשרתות את המגזר החרדי.

עד להקמת האגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים, בשנת 1994, לא היו בירושלים ספריות תורניות ציבוריות. הדעה הרווחת הייתה שהאוכלוסייה החרדית יכולה להשתמש בשירותי הספריות העירוניות הפרושות בעיר, ולבחור מתוך מגוון הספרים את אלו המתאימים לה. אולם בשל אורח החיים של האוכלוסייה החרדית, חלק גדול ממנה נמנע שנים רבות מלהשתמש בשירותי הספריות העירוניות. זאת משום שהאוכלוסייה החרדית מעדיפה ספריות שבהן הספרים יהיו מותאמים לאורח החיים ולמנהגים המקובלים, שתהייה הפרדה בין בנים ובנות, גברים ונשים, ושהספריות ימוקמו בשכונות החרדיות.
יש לציין שהביקוש לספריות בקרב האוכלוסייה החרדית גבוה מאוד משום שמשפחות חרדיות על פי רב אינן מחזיקות טלוויזיה בבית ואינן משתמשות באינטרנט, והזמן המוקדש לקריאה הוא רב. כמו כן ההכנסה הנמוכה יחסית למשק בית מגבילה את היכולת לרכוש ספרים.
בשנת 2008 היו בירושלים בשכונות החרדיות 7 ספריות תורניות וספרייה ניידת. בספריות אלו היו רשומים 10,400 מנויים, מרביתם ילדים. מספר ההשאלות הממוצע למנוי עמד על 31 ספרים בשנה, לעומת 16 ספרים בשנה בספריות המשרתות את האוכלוסייה החילונית והדתית.
במהלך השנים חלה עלייה במספר המנויים בספריות התורניות מ-5,800 מנויים בשנת 2006 ל-7,300 בשנת 2007 ול-10,400 מנויים בשנת 2008. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים בשנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספרייה. מספר המנויים הגדול ביותר נרשם בספריות הללו: רוממה (2,400 מנויים), בית וגן (2,050), ורמות (1,550).

מנויים בספריות התורניות בירושלים, 2008

מקורות: נתונים שהתקבלו מהאגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים. תכנית אב למוסדות תרבות ופנאי במגזר החרדי שהוכנה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיריית ירושלים.

יום שני, 6 ביולי 2009

העיר במספרים: ספרים רבותי, ספרים

מיכל קורח

ברחבי ירושלים פרושות 25 סיפריות עירוניות (לא כולל ספריות תורניות המשרתות את האוכלוסייה החרדית, להן יוקדש טור נפרד). בשנת 2008 היו רשומים בספריות אלו 33,000 מנויים, כמחציתם (48%) ילדים. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המנויים בסיפריות העירוניות, מ-26,400 בשנת 2005 ל-27,800 בשנת 2006 ול-33,000 בשנת 2008. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים בשנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספרייה.

י
ש לציין שהעלייה במספר המנויים באה לאחר מספר שנים בהן חלה ירידה במספר המנויים בספריות בישראל ככלל. הירידה בשימוש בספריות נבעה משינויים בסדרי עדיפויות של צריכת הפנאי, מהתחזקות אמצעי התקשורת ההמוניים, ובעיקר מהתפתחות מקורות מידע חדשים וזמינים, בעיקר האינטרנט. כאמור ביטול דמי המנוי בשנת 2008 תרם רבות לעלייה במספר המנויים.

מערך הספריות בירושלים כולל ספריות שכונתיות, ספריות מתמחות (ספרייה לאומנות, ספרייה למוזיקה וספרייה ברוסית), ספרייה מרכזית וספרייה ניידת. בספריות ישנם ספרים וכן שירותי מולטימדיה, אינטרנט ומאגרי מידע. בשכונות בהן ישנה אוכלוסייה אנגלוסקסית וצרפתית גדולה יש בספריה גם ספרים באנגלית ובצרפתית. כמו כן נערכות בספריות פעילויות תרבותיות כגון שעת סיפור, מועדון קריאה, מפגש עם סופרים ועוד.
הספרייה ברוסית היא הספרייה הגדולה ביותר בארץ בשפה הרוסית, והיא משרתת הן את תושבי ירושלים, והן את תושבי היישובים הסמוכים לעיר. הספרייה הניידת משרתת שכונות חדשות שבהן אין עדיין ספרייה קבועה (דוגמת הר חומה), או שכונות בעלות אוכלוסייה מצומצמת, בהן אין הצדקה להקים ספרייה קבועה.


מספר המנויים הגדול ביותר בשנת 2008 נרשם בספריות הללו: בית הכרם (4,500 מנויים), גילה (2,900), בקעה ורמות (2,600). מספר ההשאלות הממוצע למנוי עמד על 16 ספרים בשנה. ככלל מספר ההשאלות בקרב ילדים במגזר הדתי גבוה ממספר ההשאל
ות בקרב ילדים במגזר החילוני. הספריות בהן מספר ההשאלות הגבוה ביותר נרשם בהר נוף ובגבעת שאול. כולם מוזמנים לספריות העירוניות הפרושות ברחבי העיר!
מנויים בספריות עירוניות נבחרות בירושלים, (אלפים), 2008


מקורות: נתונים שהתקבלו מהנהלת הספריות העירוניות, תכנית אב לספריות בירושלים, שנערכה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיריית ירושלים, 2007.

יום רביעי, 1 ביולי 2009

העיר במספרים: מובטלים בעל כורחם

ד"ר מאיה חושן

דמי אבטלה נועדו להבטיח למובטל שלא מרצונו, אמצעי מחיה בתקופת האבטלה, ועד שיעלה בידו להיקלט שוב בשוק העבודה. חוק ביטוח אבטלה קובע שמובטל זכאי לתשלום דמי אבטלה בעבור תקופה מרבית של 175-50 יום, זאת בהתאם לגילו של המובטל ולמספר התלויים בו. הוא יכול למצות את מספר ימי האבטלה במשך שנה ממועד תחילת אבטלתו. חייל משוחרר זכאי לקבל דמי אבטלה לתקופה מרבית של 70 יום.
בשנת 2008 עמד מספר מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח הלאומי בישראל על 48,050 - מהם 2,040 בירושלים, 3,030 בתל אביב, 1,800 בחיפה ו-1,650 בבאר שבע. עומק האבטלה (מספר הימים הממוצע שבעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה בשנת זכאותו) הממוצע בירושלים זהה לזה שבישראל – 89 יום. לשם השוואה עומק האבטלה בתל אביב היה 81 יום, בחיפה 88 יום ובראשון לציון 88 יום. דמי האבטלה הממוצעים ליום בירושלים - 107 ₪, נמוכים בהשוואה ליישובים העירוניים האחרים בישראל - 115 ₪. דמי האבטלה הממוצעים ליום בירושלים (107 ₪) נמוכים מדמי האבטלה בתל אביב-יפו (140 ₪), בראשון לציון (129 ₪) ובחיפה (115 ₪) וגבוהים במעט מבאשדוד (105 ₪). הפערים בדמי האבטלה נובעים מפערים בשכר של הזכאים לדמי האבטלה בתקופה בה היו מועסקים בטרם הפכו למובטלים. זאת משום שגובה דמי האבטלה נקבע לפי אחוז מהשכר של הזכאי לקבל דמי אבטלה ו-"הסכום היומי הבסיסי" אשר נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי. בכל מקרה ישנה תקרה אשר גובה דמי האבטלה לא יעלה עליו.

דמי האבטלה הממוצעים ליום (₪), 2008

מקורות: www.working.org.il- המרכז לתעסוקה, עבודה, קורות חיים וזכויות עובדים, אסתר טולידנו, מקבלי דמי אבטלה בשנת 2008, המוסד לביטוח לאומי, 2009.