יום רביעי, 27 במאי 2009

יום שלישי, 26 במאי 2009

העיר במספרים: שביעות רצון תושבים משירותי העירייה

שירי בורנשטיין
במסגרת הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007 נשאלו תושבי ישובים שונים בישראל (בני 20 ומעלה) אשר נזדקקו לשירותי העירייה בשנה החולפת באשר לשביעות רצונם משירותי העירייה.
בעת מגעיהם עם הרשויות המקומיות, 70% מתושבי חמשת הערים הגדולות בישראל בחרו (או נאלצו) להיפגש אישית עם פקידי העירייה, ואילו 22% בחרו לפנות לשירותי העירייה באמצעות הטלפון או הפקס. במסגרת מגעים אלו, 67% מתושבי תל אביב-יפו וראשון-לציון העניקו לשירותים שקיבלו בעיריות שלהם ציונים גבוהים במיוחד (מרוצה או מרוצה מאד). 61% מתושבי ירושלים ציינו אף הם את שביעות רצונם מהשירות שניתן להם, וכך גם 56% מתושבי חיפה. רק 47% מתושבי אשדוד היו מרוצים משירותי העירייה במקום מגוריהם.
נראה כי בעת מגעם עם הרשויות המקומיות, חשו תושבי ראשון-לציון וירושלים כי זכו לפקידים האדיבים ביותר – 70% מתושבי ראשון-לציון ציינו לחיוב את יחס עובדי העירייה, וכך גם 66% מתושבי ירושלים. לעומתם, 59% מתושבי אשדוד ו-48% מתושבי חיפה ציינו לרעה את יחס עובדי העירייה.
ומה באשר לנגישות ולזמן ההמתנה? גם כאן נראה כי לתושבי ראשון-לציון המפגש עם רשויות העירייה הוא הנוח ביותר – 91% מהתושבים ציינו לחיוב את מיקום המשרדים ו-58% ציינו כי זמן ההמתנה לא הפריע להם במידה משמעותית. מקרב תושבי הערים האחרות, דווקא לתושבים הירושלמים היה קשה יותר להגיע למשרדים- 27% מהירושלמים ציינו כי אינם מרוצים ממיקום המשרד, וכך גם 24% מתושבי אשדוד, 22% מתושבי חיפה ו-20% מתושבי תל אביב-יפו.

בנוגע למשך ההמתנה, 66% מהתל-אביבים ציינו כי זמן ההמתנה לשירות לא הפריע להם. לעומתם, ציינו 58% מתושבי אשדוד כי הם סובלים מזמן המתנה ארוך במיוחד לקבלת השירות. בנושא זה התושבים הירושלמיים היו חלוקים בדעתם – 48% ציינו כי הדבר הפריע להם, ו52% כנראה פשוט המתינו בשקט לתורם.

אחוז התושבים שהשתמשו בשירותי העירייה במהלך 2007

מקור: הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2007


יום שני, 25 במאי 2009

מסיבת העיתונאים להשקת פרוייקט עיר.אקדמיה

פרוייקט עיר. אקדמיה, אותו מרכזת נעמי סולומון, הושק במסגרת מסיבת העיתונאים אשר התקיימה ב-17 למאי, 2009 בבנייני האומה בירושלים, ונכחו בה אנשי תקשורת רבים מתחום העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה. אירוע השקה רשמי זה התקיים ביוזמה משותפת של עיריית ירושלים, מכון ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, רוח חדשה והמוסדות האקדמאיים השותפים למיזם: האוניברסיטה העברית, מכון הדסה, בצלאל והאקדמיה למוסיקה ולמחול.
את האירוע הנחתה אלישבע מזי"א, מנכ"ל ארגון רוח חדשה ונשאו בו דברים ראש העיר, מר ניר ברקת, יור" הרשות לפיתוח ירושלים, מר משה ליאון , מר יקיר שגב האחראי על תיק הצעירים בעיריית ירושלים ונציגי מוסדות הלימוד השונים.
הדגש המרכזי באירוע זה היה השקעה באוכלוסייה הצעירה בירושלים, פיתוח אפשרויות הלימוד והתעסוקה, גידול במספר ההטבות והמלגות והשקעה חברתית ותרבותית ענפה. ראש העיר, ניר ברקת, הציג את חזונו ל- 60,000 סטודנטים בשנת 2020, גידול של 50 אחוז במספר הנוכחי. מכון ירושלים הציג את הפרוייקט האקדמי המאפשר לסטודנטים לקחת קורסים במוסד לימודים אחר, ללא תוספת תשלום, במסגרת הנקודות לתואר הראשון ואת המלגות, ההטבות וההנחות השונות המוצעות לסטודנטים ולצעירים בעיר ירושלים. רוח חדשה הציגה את פרויקט המתמחים בעיר. בעקבות אירוע ההשקה, הופיעו כתבות שונות בתקשורת, ואנו תקווה כי הפרוייקט ימשיך לתפוס תאוצה, כך שיותר ויותר צעירים ייחשפו למגוון אפשרויות הלימוד, מקומות התעסוקה, מקומות הבילוי, ההופעות, המסיבות, הסיורים, התערוכות, הפסטיבליים וההטבות השונות שירושלים בכלל ועיר.אקדמיה בפרט מספקות, כי באמת, כל האפשרויות פתוחות.

יום רביעי, 20 במאי 2009

יום ירושלים 2009 והשנתון הסטטיסטי החדש

כמדי שנה מפרסם מכון ירושלים לחקר ישראל, ערב יום ירושלים, נתונים חדשים על העיר ותושביה.
בקישור להודעה לעיתונות ניתן לקבל נתונים עדכניים ומעניינים על כל אשר התרחש בירושלים במהלך 2007 בתחומי אוכלוסייה, ילודה ופריון, תמותה, הגירה, ריבוי טבעי, פריסה גיאוגרפית, חינוך, תיירות, תעסוקה, הוצאות משק בית, דיור ובינוי.
הנתונים הוכנו על ידי צוות ממכון ירושלים בראשותה של ד"ר מאיה חושן הכולל את החוקרים איתן בלואר, מיכל קורח ויאיר אסף-שפירא. הצוות הסתייע בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.


השנתון הסטטיסטי 2007/2008
צוות השנתון הסטטיסטי שמח לעדכן כי לוחות השנתון הסטטיסטי העדכניים ל2007/2008 הועלו לאתר המכון בעברית, והם נגישים לכל המעוניין.

השנתון הסטטיסטי לירושלים 2007/2008 הוא השנתון ה – 23 במספר. השנתון בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל ועירית ירושלים יוצא לאור החל משנת 1983.
כמו בשנים קודמות, גם השנה השנתון הסטטיסטי לירושלים נועד בראש ובראשונה לשרת את קובעי המדיניות, את המתכננים במגזר הממלכתי, העירוני, והפרטי, חוקרים ותלמידים המתעניינים בנושא ירושלים, וכל המעוניינים והמתעניינים בנושא. בעשור האחרון ניכרת מגמת עלייה בשימוש בשנתון, והתעניינות בנתונים המתפרסמים בו, בארץ ומחוצה לה – בקרב אמצעי התקשורת, כמו גם בקרב נציגויות זרות בישראל ובשגרירויות ישראל בחוץ לארץ. עיון בסדרות העתיות שבשנתון הנוכחי ובלוחות השנתיים המתעדכנים מדי שנה מאז 1982, מאפשר לעמוד על מגמות שינוי ופיתוח בירושלים בתחומים רבים ומגוונים.

יום ראשון, 17 במאי 2009

העיר במספרים: האוכלוסייה הנוצרית בישראל ובירושלים

אביאל ילינק

האפיפיור בנדיקטוס ה-16 הגיע השבוע לישראל לביקור בן חמישה ימים, במהלכם שהה שלושה ימים בירושלים וביקר באתרים הקדושים לנצרות, לאסלאם וליהדות. ערב ביקורו להלן מספר נתונים על האוכלוסייה הנוצרית בישראל ובירושלים.
בשנת 2007 חיו בישראל כ-150 אלף נוצרים, והם היוו 2% מהאוכלוסייה. מתוכם 121 אלף היו נוצרים ערבים והשאר עולים חדשים מברה"מ בעיקר, וכן כמרים ונזירים. 74% מהאוכלוסייה הנוצרית התגוררה במחוזות חיפה והצפון. נוצרים רבים התגוררו בערים חיפה ונצרת אך רק שישה ישובים קטנים יחסית היו בעלי רוב נוצרי: מעיליה, פסוטה, עילבון, ג'יש, כפר יאסיף וכפר ראמה. החברה הנוצרית בישראל מתאפיינת בשיעור פריון (מספר הלידות הממוצע לאישה) נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית והמוסלמית. שיעור הפריון בחברה הנוצרית עמד על 2.1 לעומת שיעור פריון של 2.8 בקרב אוכלוסייה היהודית ושיעור פריון של 3.9 בקרב האוכלוסייה המוסלמית.
האוכלוסייה הנוצרית בירושלים מונה היום כ-15,000 נפש (מתוכם כ-2,600 לא ערבים) ומהווה 2% מאוכלוסיית העיר. כ-44% מהנוצרים בירושלים מתגוררים בתוך תחומי העיר העתיקה. מהם כ-4,000 מתרכזים ברובע הנוצרי וכ-2,500 ברבעים המוסלמי והארמני. מוקד גדול נוסף של מגורים של נוצרים בירושלים הוא שכונת בית חנינא שבה מתגוררת כ-15% מאוכלוסיית הנוצרים בעיר (2,300 נפש).
האוכלוסייה הנוצרית בירושלים מפוצלת למספר רב של קהילות. על פי ההערכות הקהילות הגדולות ביותר הן הקתולית (כ-4,500 נפש), היוונית-אורתודוכסית (כ-3,500) והארמנית (כ-1,500 נפש).

היישובים בהם גרה האוכלוסייה הנוצרית הגדולה ביותר, 2007 (אלפים)

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שלישי, 12 במאי 2009

העיר במספרים: ירושלים פוגשת אמנות

ד"ר מאיה חושן
במהלך חודש אפריל הפכה ירושלים לגלריה של יצירות אמנות, ציורים, וידאו-ארט, פסלים, וצילומים. מיזם זה, שנקרא עיר פוגשת אומנות, הופק על ידי עירית ירושלים – אגף חברה והוא נועד לקרב בין עולם האמנות הירושלמי והאמנים הצעירים שמתגוררים בה לבין תושבי העיר והתיירים הרבים המגיעים אליה.
האמנים הם צעירים בתחילת דרכם, ויצירותיהם הוצגו בעשרות בתי עסק ומוסדות ציבור ברחבי העיר. 67 אמנים לקחו חלק במיזם - 54% מהם גברים ו-46% נשים. האמן הצעיר ביותר בן 21 והמבוגר ביותר בן 37. כאמור יצירות האמנות הוצגו במגוון גדול של בתי עסק: 37% מהאמנים הציגו ב"מאכליות" - בתי עסק הקשורים לאוכל כמו מסעדות בתי קפה וברים, 24% הציגו במוסדות תרבות ברחבי העיר, 11% בחנויות אופנה ועיצוב, 13% במוסדות ציבור, ו-7% במרכזי מוסיקה.
מספר האמנים הגדול ביותר שהציגו במיזם למדו או לומדים בבצלאל - האקדמיה לאמנות ועיצוב (37%), 25% מהאמנים למדו או לומדים ב"מוסררה" - בית הספר לצילום, מדיה, ומוסיקה חדשה, 9% מסם שפיגל – בית הספר לקולנוע וטלביזיה, 7% ממכללת הדסה, והאחרים ממוסדות אחרים בארץ ובחו"ל.
היכן נערכו התערוכות? 29 מהאמנים הציגו במרכז העיר, 12 מהאמנים הציגו במושבה הגרמנית וסביבותיה, 6 אמנים בכל אחד מהאזורים הבאים - עין כרם, תלפיות, מתחם הסינמטק, גבעת רם ו-3 אמנים הציגו במרכז עפרון למחול שבשכונת ניות.
יש לציין שזהו מיזם ראשון מסוגו בארץ המתקיים זו הפעם הראשונה בירושלים, שבה מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בתחומי האמנות הוא הגדול בארץ. כן ירבו !

היכן הוצגו יצירות האמנות?


מקור: אתר האינטרנט של עירית ירושלים www.jerusalem.muni.il

יום ראשון, 10 במאי 2009

לקראת ביקור האפיפיור

בעקבות הכנס "הכנסייה הקתולית, העם היהודי ומדינת ישראל", שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל, וממש עם בואו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 לארץ, יצאנו לברר עם המומחים על מה ולמה ההתרגשות. צפו בסרטון (באנגלית) ותדעו גם אתם.

Papal visit 2009