יום ראשון, 29 במרץ 2009

העיר במספרים: גינות קהילתיות בירושלים

ד"ר מאיה חושן

גינה קהילתית היא גינה המוקמת ומתוחזקת בשיתוף הקהילה ולמענה. כל גינה קהילתית היא מודל ייחודי ובלעדי, המשקף את התנאים, הרצונות והאופי של הקהילה המטפחת אותה. מחקרים בעולם מצביעים על כך שגינה קהילתית מגבירה את שביעות רצון התושבים מאיכות החיים במקום מגוריהם, יוצרת קשרים חברתיים חדשים ומחזקת את הקשר בין הפרט לקהילה. הגינה משמשת מקור הנאה לכלל האוכלוסייה ובכללם ילדים, קשישים, נכים ומבוגרים, משפרת את חזות היישוב ותדמיתו ומעלה את ערך הנדל"ן המקומי. הגינה משמשת מרכז לחינוך סביבתי, מעודדת ומשמרת מגוון ביולוגי מקומי של בעלי חיים וצמחי מזון מסורתיים ומשמרת שטחים פתוחים בתוך העיר.

ירושלים חלוצה בפיתוח תחום הגינות הקהילתיות. בעיר פועלות כיום 39 גינות קהילתיות המטופחות על ידי תושבים ב-15 שכונות: 17 גינות נמצאות בשלבי הקמה, 9 גינות בשלבי צמיחה, 11 גינות וותיקות ופעילות, 2 גינות ותיקות לא פעילות. הפעילות בגינות מחזקת את הקהילתיות ותורמת לטיפוח סביבת המגורים, זאת באמצעות עבודה משותפת לטיפוח הצומח בגינה (צמחייה ארץ ישראלית, צמחי תבלין, ירקות) וקיום אירועים קהילתיים.

בירושלים החיבור בין הפעילות הקיימת, התארגנויות עירוניות וגופים תומכים, יוצר הזדמנות לבנות מודל של 'עיר מרובת גינות קהילתיות' אשר בד בבד מקדמות פעילויות לקידום איכות החיים והסביבה. לשם השגת המטרות הללו הוקם פורום אייט"ק - אתרים ירוקים ירושלמיים בטיפוח הקהילה, שמתאם ומאגם את הידע והמשאבים הקיימים לטובת קידום הגינות הקהילתיות. למימוש הפרוייקט חברו עיריית ירושלים (בהובלת אגף חברה), הקרן לירושלים, המשרד להגנת הסביבה, אשל-ג'ויינט, החברה הירושלמית למרכזים ולמינהלים קהילתיים, החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות ועמותת שומרה.
הציבור מוזמן להצטרף לפעילויות בגינות הקהילתיות הפרוסות ברחבי העיר!

גינות קהילתיות בשכונות נבחרות בירושלים




מקורות: אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, ניירות עבודה של פרוייקט אייט"ק.

יום ראשון, 22 במרץ 2009

העיר במספרים: תיירות בירושלים – מספר המבקרים בגן הארכיאולוגי ירושלים

אביאל ילינק

לפני מספר שבועות בטור בנושא התיירות לירושלים, כתבתי כאן כי בשנים האחרונות (מאז שנת 2003) ישנה עלייה הדרגתית במספר התיירים המבקרים ולנים בעיר. העלייה ניכרת במיוחד בשנים 2008-2005 כשהשנה האחרונה הייתה שנת שיא בה מספר התיירים במלונות תיירות בירושלים היה הגבוה ביותר מאז קום המדינה. מעניין אם כן לבדוק האם עלייה זו ניכרת ברמת אתר התיירות הבודד, ובמקרה זה הגן הארכיאולוגי ירושלים - מרכז דוידסון השוכן סמוך לכותל המערבי בעיר העתיקה.

הגן הארכיאולוגי הוא מהאטרקציות התיירותיות החשובות בעיר העתיקה, בין השאר משום שבתחומו "הכותל הדרומי" של הר הבית שהוא המשכו של הכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. בתחומי הגן מוצגים שרידים ארכיאולוגים מימי בית ראשון ועד התקופה הממלוכית, ויש בו מרכז מבקרים המשלב תצוגת תוכן ארכיאולוגי עם אמצעי מחשוב, תצוגה והמחשה חזותית.

במהלך השנים 2008-2005 חלה עלייה הדרגתית במספר המבקרים באתר, מגמה הדומה לעליה במספר התיירים בעיר באותן שנים. מספר המבקרים בגן עלה מ-195,000 בשנת 2005 ל-212,000 בשנת 2006 ול-234,000 מבקרים בשנת 2007. שנת 2008 הייתה שנת שיא מבחינת מספר המבקרים בגן הארכיאולוגי. בשנה זו ביקרו באתר 263,000 מבקרים, עלייה של כ-29,000 מבקרים בהשוואה לשנת 2007.

נתון מעניין הוא כי החודשים בהם הגיע המספר הרב ביותר של מבקרים לאתר היו מרץ, מאי ויוני, ואילו החודשים בהם מספר המבקרים היה הנמוך ביותר היו פברואר וספטמבר. יתכן וההסבר קשור לכך שבחודשי הקיץ מספר התיירים מחו"ל גבוה יותר ואילו החודשים פברואר וספטמבר נחשבים לחודשים חלשים יחסית בתיירות החוץ.

מבקרים בגן הארכיאולוגי - מרכז דוידסון (אלפים)


מקור: נתונים שהתקבלו מהחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

יום רביעי, 18 במרץ 2009

יום עיון: מדינת ישראל והשליטה בשטחים

יום חמישי, כ"ג באדר, 19 במרץ 2009, בשעות 14:00-18:30
אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל
רחוב רד"ק 20, ירושלים

מדינת ישראל והשליטה בשטחים

בעקבות מחקר שמומן על ידי קרן סליפקה

סדר יום:

14:00 - 15:00: מושב ראשון - היבט משפטי
יו"ר: דניאל בר-טל, אוניברסיטת תל אביב

דוד קרצ'מר, האוניברסיטה העברית בירושלים
רובי סיבל, האוניברסיטה העברית בירושלים


15:15 - 17:00: מושב שני - היבט מדיני-חברתי
יו"ר: יצחק שנל, אוניברסיטת תל אביב

אשר כהן, אוניברסיטת בר-אילן
תמר הרמן, האוניברסיטה הפתוחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה
עדי אופיר, אוניברסיטת תל אביב


17:15 - 18:30: מושב שלישי - היבטים: פסיכולוגי, זהותי וגיאוגרפי
יו"ר: יעקב בר-סימן-טוב, מכון ירושלים לחקר ישראל והאוניברסיטה העברית בירושלים

יעקב בר-סימן-טוב
יצחק שנל, אוניברסיטת תל אביב
דניאל בר-טל, אוניברסיטת תל אביב


נא לאשר השתתפות: טלפון: 02-5630175, שלוחות 11, 13
דוא"ל: machon@jiis.org.il
חנייה: ליד תיאטרון ירושלים

יום ראשון, 15 במרץ 2009

העיר במספרים: י-ם בה מכללות

איתן בלואר

האוניברסיטה העברית נתפסת כאחד המוסדות המרכזיים ביותר עבור כלכלת העיר, ולעיתים נראה שמקומם של יתר המוסדות האקדמיים בעיר נשכח. אולם, מוסדות אלו הולכים ותופסים מקום נכבד ב"ייצור" של הון אנושי (אקדמאים) בירושלים, שבא לידי ביטוי במגמת צמיחתם המהירה. לדוגמה ניתן לראות שלפני עשור (תשנ"ט) מנתה אוכלוסיית הסטודנטים במכללות האקדמאיות בירושלים (המאושרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה) כ-3,000 סטודנטים ב-4 מכללות והם היוו כ-12% מכלל הסטודנטים בעיר. בשנת תשס"ז גדלה אוכלוסייה זו ומנתה 7,300 סטודנטים ב-7 מכללות, והם היוו כ-25% מכלל הסטודנטים בעיר.

בשנת תשס"ז פעלו בעיר 7 מכללות (כרבע מכלל המכללות בארץ), ובהן למדו 7,300 סטודנטים (10% מכלל הסטודנטים במכללות האקדמיות בארץ). לשם השוואה, בשנה זו למדו בעיר ת"א כ- 13,800 סטודנטים (20% מהסטודנטים במכללות בארץ) ב- 3 מכללות בלבד. יש לציין שבניגוד למרבית המכללות בארץ, המכללות בירושלים מתמחות בתחומים שאינם נלמדים באוניברסיטה העברית,לדוגמה בצלאל בעיצוב ואומנות, מכון לב משלב לימודי תורה והשכלה גבוהה ומכללת "הדסה" משלבת טכנולוגיה ועיצוב. זו יכולה להיות אחת הסיבות לכך שמספר הסטודנטים בהן אינו גדול.

סך כל הנשים במכללות ברחבי הארץ עמד בשנת תשס"ז על 32,600 סטודנטיות שהיוו כ-46% מכלל הסטודנטים בארץ. בירושלים למדו במכללות 3,800 סטודנטיות שהיוו 53% מכלל הסטודנטים בעיר, שיעור זה גבוה משיעור הסטודנטיות הארצי. מרבית המכללות בירושלים מתאפיינות ברוב נשי. כך במכללת "הדסה" עמד שיעורן של הסטודנטיות על 68% מכלל הסטודנטים, במכון שכטר שיעורן היה 77% ובבצלאל 58%. לעומת זאת במכללה להנדסה שיעורן היה רק 20% מכלל הסטודנטים.

סטודנטים במכללות אקדמיות בירושלים, תשס"ז.



מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, תשס"ז, 2008.

יום שני, 9 במרץ 2009

יום עיון: יחס הציבור היהודי כלפי הנוכחות הנוצרית בארץ

יום שני, כ' באדר תשס"ט, 16 במרס 2009, בשעה 17:00
אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל, רח' רד"ק 20, ירושלים


מהו יחסו של הציבור היהודי בישראל כלפי הנצרות, העולם הנוצרי והנוכחות הנוצרית בארץ?

הצגת סקר דעת קהל בנושא ותגובות ראשונות


סדר היום:

יו"ר: דניאל רוסינג, מנהל מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים

ד"ר אמנון רמון, מכון ירושלים לחקר ישראל - הצגת ממצאי הסקר וניתוח ראשוני

תגובות: הארכיבישוף ד"ר אליאס שאקור, ראש העדה היוונית-קתולית (המלכיתית) בעכו, חיפה, נצרת והגליל ונשיא מכללת מר-אליאס באעבלין

הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, רב הישוב הר אדר ועמית בכיר במכון ון-ליר בירושלים

גב' יסכה הרני, מרצה וחוקרת בנושאי הנצרות והכנסיות בארץ הקודש

דיון בהשתתפות הקהל

לרגל יום העיון ניתן להוריד ולקרוא את תקצירי הסקר בעברית ובאנגלית

נא לאשר השתתפות: טלפון: 02-5630175, שלוחות 11, 13
דוא"ל: machon@jiis.org.il
חנייה: ליד תיאטרון ירושלים


יום ראשון, 8 במרץ 2009

העיר במספרים: הריסת בתים במזרח ירושלים

ד"ר מאיה חושן, ישראל קמחי

מנתונים שהתפרסמו לאחרונה על ידי עמותת "עיר עמים" עולה שבשנת 2008 (ינואר עד תחילת דצמבר) הרסה עיריית ירושלים 85 מבנים בלתי חוקיים במזרח ירושלים, לעומת 69 מבנים שנהרסו בשנת 2007.
בשנים 2008-1992 מספר המבנים הגדול ביותר שנהרס נרשם בשנת 2004 - 124 מבנים, ולאחר מכן בשנת 2008 – 85 מבנים. העלייה במספר הריסות הבתים מתחוללת במקביל ל"ירידה חדה ביותר בכמות ובגודל הבנייה הבלתי חוקית במזרח העיר". הירידה בהיקף הבנייה הבלתי חוקית נובעת, בין היתר, ממדיניות עירונית חדשה, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הכוללת החרמת כלים מכאניים כבדים הנוטלים חלק בבנייה שלא אושרה כדין.

המצב התכנוני במזרח ירושלים מסובך ואינו מאפשר תמיד לתת היתר בנייה תוך זמן קצר ולעיתים מתן היתר אינו מתאפשר כלל. זאת משום שבחלקים גדולים ממזרח העיר, בעיקר באזורים הדרומיים, שהם כפריים באופיים, אין הסדר מקרקעין (חלוקה מסודרת לגושים ולחלקות ורישום הבעלות על הקרקע). הסדר מקרקעין נעשה על פי רב לפני בניית המבנים ולא לאחר בנייתם. במצב הנוכחי, כאשר חלקים נרחבים באזור כבר מבונים, הכנת הסדר מקרקעין היא מורכבת וממושכת. באזורים הצפוניים, שהם עירוניים באופיים, יש הסדר מקרקעין ולכן מתן ההיתרים קל יותר.
כמו כן מתן היתרי בנייה, על פי חוק התכנון והבנייה, מחייב שתהייה לאזור תכנית בנין עיר מפורטת, שמאפשרת להפריש לפחות 40% מהקרקע לשטחים המיועדים לשירותי ציבור, כבישים וכד'. אמנם לכל שטחי מזרח העיר ישנן תוכניות בניין עיר מאושרות, אך לא תוכניות בניין עיר מפורטות.
עם זאת היו בעבר נסיונות למצוא פתרונות שיקלו על התושבים ויאפשרו בנייה במגבלות מסויימות, בכפוף לחוק התכנון והבנייה, אך כל אלה אינם פתרונות מספקים. ללא הסדר מקרקעין תתקשה מערכת התכנון לתת היתרי בנייה. מציאות זו מקשה על מתן מענה לצורכי הדיור הגדלים של האוכלוסייה הערבית.

הריסת בתים במזרח ירושלים, 2008-1992


מקור: דני זיידמן, ירושלים 2008 – תמונת מצב, עיר עמים, דצמבר 2008.

יום רביעי, 4 במרץ 2009

יומן פעילות לחודש פברואר

היומן מסכם בסוף כל חודש את הפעילות במכון. ניתן ללמוד ממנו על הנושאים שבטיפול, על החשיפה התקשורתית, הפרסומים החדשים וקצב הפעילות.

ביומן הפעילות לחודש פברואר תוכלו לקרוא על השפעת פעילות המרכז למדיניות סביבתית על קובעי המדיניות, על מחקר בתחום חממות טכנולוגיות, על מחקרים בנושא הנוצרים בירושלים ועל שותפות המכון ביוזמות למען ובתחום הצעירים והסטודנטים בירושלים. כמו כן תוכלו להתעדכן בהתקדמות מחקרים שונים, ובהשתתפות חוקרי המכון בצוותי חשיבה עירוניים. יומן הפעילות מציע גם סקירה של אמצעי התקשורת השונים על פעילות, מחקרי ופרסומי המכון.

ליומן הפעילות המלא באתר המכון

יום שלישי, 3 במרץ 2009

יום עיון: גולדה מאיר - מנהיגות מסוג אחר


יום ראשון, י"ב אדר, 8 במרץ 2009, שעה 17:00

גולדה מאיר - מנהיגות מסוג אחר

יום עיון לכבוד ספרו של פרופ' מירון מדזיני: "גולדה - ביוגרפיה פוליטית"
(בהוצאת ידיעות ספרים)


אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל, רחוב רד"ק 20, ירושלים

סדר היום:

יו"ר: פרופ' יעקב בר-סימן-טוב
ראש מכון ירושלים לחקר ישראל; והאוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' מיכאל בר-זוהר - גולדה מאיר ודוד בן-גוריון

פרופ' יעקב בר-סימן-טוב - תהליך קבלת ההחלטות של גולדה מאיר

פרופ' מירון מדזיני - האם החמיצה גולדה מאיר את השלום?


נא לאשר השתתפות: 02-5630175, שלוחות 11, 13
חנייה: תיאטרון ירושלים

יום ראשון, 1 במרץ 2009

העיר במספרים: הבחירות לכנסת ה-18

מיכל קורח
הבחירות לכנסת ה-18 התקיימו ב-10.2.09. בבחירות התמודדו 33 רשימות, 12 מהן עברו את אחוז החסימה.
בחינת התפלגות הרשימות שעברו את אחוז החסימה לפי גושים מצביעה על כך שגוש הימין (הליכוד, ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי, הבית היהודי) קיבל 40% מקולות הבוחרים, מפלגת המרכז (קדימה) קיבלה 22%, גוש השמאל (עבודה, מרצ) והמפלגות החרדיות (יהדות התורה, ש"ס) זכו בשיעור דומה – 13% ו-12% בהתאמה, והמפלגות הערביות (בל"ד, תע"ל, חד"ש) קיבלו 8%.

מבחינת התפלגות ההצבעה בירושלים עולה ששיעור התמיכה בגוש הימין בירושלים (41%) דומה לישראל (40%). שיעור התמיכה במפלגות החרדיות בירושלים - 34%, הוא כמעט פי 3 משיעור התמיכה במפלגות אלו בישראל (12%). הסיבה לכך נעוצה בכך שבירושלים מתגוררת אוכלוסייה חרדית גדולה, המהווה על פי האומדן כ-30% מקרב האוכלוסייה היהודית. שיעור ההצבעה למפלגות השמאל בירושלים (9%) נמוך משיעור ההצבעה למפלגות אלו בישראל (13%). שיעור ההצבעה למפלגות הערביות עמד על 1%. בהקשר זה יש לציין שהאוכלוסייה הערבית בירושלים היא בעלת מעמד של תושב קבע, והיא אינה בעלת זכות הצבעה לכנסת. מפלגת המרכז זכתה ב-11% בירושלים, לעומת 22% בישראל.

שיעור התמיכה במפלגות הימין ביישובים במטרופולין ירושלים עולה על שיעור התמיכה במפלגות אלו בירושלים - באפרת, יישוב שמרבית אוכלוסייתו היא דתית, מרבית הקולות (93%) נרשמו למפלגות הימין. שיעורי הצבעה גבוהים למפלגות הימין נרשמו גם במעלה אדומים (74%), בגבעת זאב (62%) ובבית שמש (48%). המפלגות החרדיות זכו לתמיכה גבוהה מאוד ביישובים החרדיים ביתר עלית (90%) וקריית יערים (87%) וכן בבית שמש (41%). מפלגות השמאל זכו לתמיכה גבוהה יחסית בהר אדר (30%) וכן במבשרת ציון (22%) ובצור הדסה (22%).

התפלגות הקולות בבחירות לכנסת ה-18 בירושלים, לפי רשימות




מקור: אתר האינטרנט של הכנסת www.knesset.gov.il