יום שני, 26 בינואר 2009

דעה אישית: כנס "חזון לירושלים"

אביאל ילינק

ביום חמישי האחרון התקיים במכון ירושלים כנס לכבוד צאתו לאור של ספר "חזון לירושלים" בעריכת פרופ' גור עופר.

הספר הוא אסופת מאמרים מאת מיטב החוקרים בתחומים שונים ומטרתו להיות מעין "תכנית אב" המתווה כיוונים לשיקום ולהתחדשות ירושלים. התכנית ממליצה על מספר מנועי צמיחה לעיר, ביניהם תיירות, השכלה גבוהה, תעשיות עתירות ידע ותרבות. פיתוח תחומים אלו יחד עם מנועי הצמיחה המסורתיים של ירושלים - המגזר הציבורי ותחום הבריאות - יביאו על פי התוכנית לצמיחתה הכלכלית של העיר.

חלק ממנועי הצמיחה המוזכרים בתכנית הוזכרו גם בעבר כבעלי פוטנציאל לשיקום העיר, אך יתרונה העיקרי של התכנית היא בהיותה כוללנית ובהמלצותיה על אמצעי מדיניות מעשיים. בשל כך ובשל הרעיונות שהיא מעלה יש לה חשיבות רבה וראוי להעניק לה תשומת לב מיוחדת.

יצאתי אופטימי מערב העיון לכבוד הספר. מי שלא היה במכון ירושלים בערב זה הפסיד לדעתי "חוויה מתקנת", לאחר הסיקור השלילי המגמתי של העיר הזו בעיתונות בשנים האחרונות (שרובו לא נכון עובדתית). לפעמים קשה לדעת את מי התקשורת צובעת בצבעים שחורים יותר: ירושלים או איראן (אולי בגלל החרדים?, אם רק היו לובשים לבן..), תארו לכם שהיינו מצהירים על כוונה לפתח פצצת גרעין...
ובכל זאת, אולם "טדי קולק" במכון ירושלים היה מלא עד אפס מקום. אנשים שלא מצאו מקום ישיבה עברו לחדר קטן יותר בו הוקרנו ההרצאות בוידאו או שפשוט עמדו. קהל גדול של אוהבי ירושלים הצמאים לשמוע אנשים שאינם מוכנים לוותר על העיר ומציעים רעיונות טובים לשקם אותה.

רוב הקהל הגדול הזה נשאר לאורך כל הכנס (שלא היה קצר, כ-5 שעות). רגע יפה היה כשראש העיר החדש, ניר ברקת, הגיע למכון באמצע אחת ההרצאות. הוא לא חיפש את מושבו מיד על הבמה או בשורה הראשונה אלא מצא את מקומו בכסא הפנוי הראשון שזיהה בתוך הקהל, הוציא פנקס והחל לסכם את ההרצאה. לאחר כמה דקות הסתיימה ההרצאה והוא עלה לבמה לשאת את דבריו.
לא יודע למה, אבל זה מצא חן בעיני. יצאתי אופטימי.

והנה כמה תמונות מהכנס, למי שהחמיץ

העיר במספרים: הטבות לסטודנטים בתחבורה ציבורית

שירי בורנשטיין

סטודנטים בישראל נהנים, כמו סטודנטים במדינות אחרות בעולם, מהנחות בעת רכישת כרטיס תקופתי לשימוש בתחבורה ציבורית בקווים עירוניים.

הטבה זו, הנהוגה בארץ מזה 4 שנים בקירוב, נועדה לעודד את הסטודנטים להעדיף את השימוש בתחבורה ציבורית על פני שימוש ברכב פרטי, וכך להקל על העומס בכבישים, על מצוקת החנייה ולעודד את שמירת איכות הסביבה. ההנחות, עם זאת, שונות זו מזו בהתאם לחברה המפעילה את התחבורה הציבורית וגודל העיר בה ממוקם מוסד ההשכלה הגבוהה.
כך נראה כי בעוד וסטודנט ירושלמי או חיפאי הלומד במוסד אקדמאי מוכר (את הרשימה ניתן למצוא באתר אגד) משלם 564 ₪ עבור כרטיס לחודשי סמסטר א', 626 ₪ עבור סמסטר ב', ו-1,356 ₪ לכרטיס שנתי, סטודנט תל אביבי ישלם 507 ₪ או 563 ₪ עבור כרטיס סמסטריאלי (סמסטר א' וסמסטר ב', בהתאמה) ו-1,218 ₪ עבור כרטיס שנתי בחברת "דן". סטודנט באר-שבעי, המשתמש בשירותי התחבורה הציבורית של חברת "מטרודן", ישלם רק 376 ₪ עבור סמסטר א', 417 ₪ עבור סמסטר ב', ו-900 ₪ עבור כרטיס שנתי.

בהשוואה למדינות מערביות אחרות נראה כי שיעור ההנחה הניתן לסטודנט הישראלי עומד על כ-50%-44% ממחיר הנסיעה הרגיל, שיעור הדומה לשיעורי ההנחה בערים אירופאיות כפריז, הלסינקי ומילאנו. שיעור הנחה זה נמוך, עם זאת, משיעור ההנחה הניתן לסטודנטים הלומדים בקליפורניה הנהנים מ-90% הנחה במחיר נסיעה בתחבורה הציבורית.

לאחרונה, בעקבות שיתוף פעולה בין צוות תכנית אב לתחבורה, עיריית ירושלים, משרד התחבורה, חברת אגד ואגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, שונה מסלול הנסיעה של שניים מקווי האוטובוס החיוניים ביותר עבור הסטודנטים בירושלים - קו 19 המקשר בין קמפוס הר הצופים, מרכז העיר וקמפוס "הדסה" עין כרם, וקו 30 המקשר בין קמפוס הר הצופים, מרכז העיר ושכונת גילה.

שיעור ההנחה הניתן לסטודנטים בתחבורה ציבורית בערים שונות בעולם


מקורות:
שוורץ, אליעזר (2008). "הנחות לסטודנטים בתחבורה ציבורית". הכנסת, מרכז המחקר והמידע.
אתרי האינטרנט ומוקדי המודיעין של חברות התחבורה הציבורית "אגד", "דן" ו"מטרודן".

יום ראשון, 18 בינואר 2009

פרסום חדש: "חזון לירושלים - תכנית לשיקום ירושלים"



"חזון לירושלים" הוא עבודה של צוות-חוקרים עצמאי, בראשות גור עופר, שפעל ביוזמה ובמימון של מספר קרנות הפועלות בירושלים.

יעדי העבודה לשנת 2020 הן להגדיל את האוכלוסייה החזקה בירושלים ב-100,000 נפש ועוד כ-100,000 בתחום המטרופוליטאני שלה, וליצור עוד כ-60,000-70,000 מקומות עבודה איכותיים בעיר.

עבודה זו מדגישה שלושה "מנופי שיקום" שיניעו את התהליך ויסייעו לכל השאר: הכפלה של מגזר ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בעיר; יצירת "רשתות" של תמיכה ושיתופי-פעולה הדדיים בין הסקטורים השונים, והקמת "כוח-משימה לאומי" שיופקד על ניהול ותקצוב התכנית.

לרגל הכנס שיערך לכבוד הוצאת הספר ביום ה' ה-22.1.09 במכון ירושלים לחקר ישראל, ניתן לקרוא את הפרסום המלא כאן.

העיר במספרים: שנות השיא בתיירות לירושלים

אביאל ילינק

בשנת 2000 נרשם שיא בתנועת התיירים לישראל ולירושלים. ביקור האפיפיור בארץ שליווה את ראשיתו של האלף הנוצרי השלישי והתקוות לשלום, הביאו עימם שגשוג בענף התיירות ובשירותים הנלווים לו שכמותו לא ידעה ירושלים קודם לכן. בשנה זו התארחו במלונות ירושלים 1,211,600 אורחים - 74% מהם תיירים מחו"ל, ומספר הלינות עמד על 3,435,200 - 85% מהן של תיירים מחו"ל.
אולם בשנת 2001 בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, חלה ירידה חדה בהיקף תיירות החוץ לעיר. תיירות הפנים לעומת זאת לא נפגעה.

החל משנת 2003 ניכרת מגמת התאוששות בתיירות החוץ וחלה עלייה הדרגתית במספר התיירים הפוקדים את העיר. שנת 2007 הייתה שנת שיא בתנועת התיירים לירושלים ומספר התיירים שהתארחו בעיר היה גדול אף יותר מבשנת 2000. בשנה זו התארחו במלונות ירושלים 1,225,800 אורחים (71% מהם תיירים מחו"ל). מספר האורחים בשנה זו היה למעלה מכפול ממספר האורחים בשנת 2002 שעמד על 556,000 בלבד.

תיירים מחו"ל נוהגים להתארח זמן ממושך יותר בעיר מתיירים ישראלים. בשנת 2007 היה ממוצע הלינות לתייר מחו"ל 3.3 לילות לעומת 1.8 לילות לתייר ישראלי. החודשים בהם התארח המספר הרב ביותר של תיירים מחו"ל היו אוקטובר, אוגוסט ונובמבר. החודשים שהועדפו על ידי הישראלים לעומת זאת היו אוגוסט, מאי ויולי.

שנת 2008 מסתמנת כשנת שיא נוספת בתיירות לעיר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה התארחו במלונות העיר למעלה ממיליון תיירים, לעומת כ-900,000 אורחים בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007. יש לקוות כי השפעת המשבר הכלכלי העולמי על ענף זה תהיה מתונה ככל האפשר.

אורחים במלונות בירושלים (באלפים)



מקורות:
* רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה 2008/4, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד התיירות.
* נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל.

יום חמישי, 15 בינואר 2009

יום עיון - חזון לירושלים: תכנית לשיקום ירושלים

יום חמישי, כ"ו בטבת, 22 בינואר 2009, 14:30 – 19:30
יום עיון לכבוד השקת הספר:

חזון לירושלים - תכנית לשיקום ירושלים, בירת ישראל

אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל, רחוב רד"ק 20, ירושלים

סדר היום:

14:30 ברכות
יעקב בר-סימן-טוב, ראש מכון ירושלים לחקר ישראל; והאוניברסיטה העברית בירושלים

14:35 – 15:15 מושב ראשון - מבט כולל
יו"ר: דוד בלומברג
גור עופר, האוניברסיטה העברית: "חזון ירושלים" – עיקרי הדברים
יורם מישר, האוניברסיטה העברית: המבנה הדמוגראפי והמצב החברתי-כלכלי

15:15 – 16:00 מושב שני - מקורות תעסוקה
יו"ר: אריאל וייס, יד הנדיב
גור עופר: השכלה גבוהה ומחקר
ניר בן אהרון, מכון ירושלים לחקר ישראל: תעשייה מתקדמת
ערן רזין, האוניברסיטה העברית: המגזר הממשלתי והסקטור הציבורי

16:00 – 16:30 הפסקת קפה

16:30 – 17:15 מושב שלישי - תיירות, תרבות, מתאר ותדמית
יו"ר: ישראל קמחי, מכון ירושלים לחקר ישראל
דן גבעון, כלכלן: תיירות
מיה הלוי, מוזיאון המדע: תרבות
רז עפרון, אדריכל ומתכנן ערים, ודוד גלור, גלור תכנון ואדריכלות: מתאר, בינוי ומרכז העיר


17:15 – 19:30 - מושב רביעי - מי יבצע את התכנית?
יו"ר: אבי בן-בסט, האוניברסיטה העברית
ערן רזין: כוח משימה לאומי
אורח כבוד: ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים

דיון כללי בהשתתפות הקהל
מתדיינים: שלמה חסון, האוניברסיטה העברית, ומשה ויגדור, הסוכנות היהודית
דברי סכום: גור עופר

להוספת יום העיון ליומן האישי:


נא לאשר השתתפות: טלפון: 02-5630175, שלוחות 11, 13;
דוא"ל:
machon@jiis.org.il
חנייה: תיאטרון ירושלים

יום שני, 12 בינואר 2009

ערב עיון לכבוד השקת מילון שגיב

יום ראשון, כ"ב טבת, 18 בינואר 2009, בשעה 17:00

ערב עיון לכבוד השקת
מילון שגיב ערבי-עברי, עברי-ערבי
מאת דוד שגיב, בהוצאת שוקן


אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל, רחוב רד"ק 20, ירושלים

סדר היום:

יו"ר – פרופ' יעקב בר-סימן-טוב
מכון ירושלים לחקר ישראל והאוניברסיטה העברית בירושלים

מר יצחק נבון, הנשיא ה-5 של מדינת ישראל
ברכות

פרופ' יעקב לנדאו , האוניברסיטה העברית בירושלים
מילונו החדש של ד"ר דוד שגיב

פרופ' ששון סומך, אוניברסיטת תל-אביב
ערבית ועברית בהתפתחותן

ד"ר דוד שגיב, מכון טרומן לקידום השלום
דברי סיכום


נא לאשר השתתפות:
טלפון: 02-5630175, שלוחות 11, 13
דוא"ל: machon@jiis.org.il
חנייה: תיאטרון ירושלים

יום ראשון, 11 בינואר 2009

העיר במספרים: איבדו נפשם לדעת

ד"ר מאיה חושן

בשנים 2004-2000 נרשמו בישראל 19,570 ניסיונות התאבדות, 2,000 מהם (10%) הסתיימו במוות. שיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב נשים גבוה מזה שבקרב גברים, אך שיעור ה"הצלחות" של ההתאבדות – ניסיונות התאבדות שמסתיימים במוות – גבוה יותר בקרב גברים. בשנים 2004-2000 עמד שיעור ההתאבדויות שהסתיימו במוות על 16% בקרב גברים ו-4% בקרב נשים.
בשנת 2007 עמד שיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב גברים על 62 (לכל 100,000 גברים) לעומת 91 בקרב נשים (לכל 100,000 נשים). מסוף שנות ה-90 ועד 2007 שיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב הגברים יציב ועומד על כ-60 (ל-100,000) בעוד בקרב הנשים חלה עלייה מ-76 בשנת 1999 ל-91 בשנת 2007.
בקרב בני 24-15 היוותה ההתאבדות 5% מכלל מקרי האובדנות - 1% בקרב הבנות לעומת 11% בקרב הבנים. הנתונים מצביעים על כך שקיימת מגמה ברורה של עלייה באחוז ההתאבדויות מכלל האובדנות עם העלייה בגיל. בשנים 2004-2000 עמד אחוז זה בישראל על 2% בגילאי 17-15, 8% בגילאי 44-25, 16% בגילאי 64-45 והגיע לשיא של 26% בגילאי 75 ומעלה.
בהשוואה בינלאומית מתאפיינת ישראל בשיעור התאבדויות נמוך. בשנת 2005 עמד שיעור ההתאבדויות בקרב גברים בישראל על 11 (ל-100,000 גברים) לעומת 18 בממוצע במדינות האיחוד האירופי, 24 בצ'כיה, 26 בפינלנד ו-56 ברוסיה. מדינות בהן נרשם שיעור התאבדויות נמוך יותר מבישראל הן יוון (5), איטליה (9) ובריטניה (10). שיעור ההתאבדויות בקרב נשים בישראל עמד על 3 (לכל 100,000 נשים), לעומת 5 בממוצע במדינות האיחוד האירופי, 8 בשבדיה, ו-10 בפינלנד. ביוון עמד השיעור על 1 .
שיעור ההתאבדויות בקרב בני 15 ומעלה (ביישובים שאוכלוסייתם מונה למעלה מ-35,000 תושבים) הנמוך ביותר נמדד בירושלים ובבני ברק - 5. בתל אביב נמדד השיעור הגבוה ביותר - 14. בחיפה, בת ים, רעננה באר שבע ועפולה עמד השיעור על 11, בחולון, רמלה, ראשון לציון ואשדוד - 9.

שיעור התאבדויות של בני 15 ומעלה (לכל 100,000 נפש), 2004-1998


מקור: משרד הבריאות, תחום מידע, אובדנות בישראל, 2008.

יום שני, 5 בינואר 2009

העיר במספרים: גוש אוזון

יאיר אסף-שפירא

באוויר שאנו נושמים נמצאים חומרים מזהמים רבים, להם השפעות בריאותיות שליליות שונות. אוויר ההרים של ירושלים נקי באופן יחסי מחלק מהמזהמים, אך לצערנו עשיר מאוד במזהמים אחרים.
אחד מהמזהמים השכיחים באוויר ירושלים ואזורהּ הוא האוזון. שכבת האוזון באטמוספרה, בגובה של 10-50 ק"מ מעל פני הקרקע, חשובה לחסימה של קרינה אולטרה-סגולה המגיעה מהשמש. אך בגובה נמוך מהווה האוזון מזהם מסוכן, הנוצר מתגובה בין מזהמים אחרים, במורד הרוח - הרחק ממקורות הזיהום. נמצא קשר בין חשיפה לאוזון, לבין שורה ארוכה של בעיות בריאות, ובעיקר פגיעה בכלי-דם. בנוסף, פוגע האוזון בתנובה של גידולים חקלאיים, ותוקף פולימרים כגון גומי.
ריכוזי האוזון באזור ירושלים גבוהים ביחס לישראל, ובעיר נמדד בשנת 2007 ריכוז ממוצע שנתי של 35 חלקים לביליון (חל"ב) אוזון. הריכוז הממוצע הגבוה בישראל נמדד בגוש עציון, שם נמדדו 54 חל"ב. הריכוזים הנמוכים ביותר של מזהם זה נמדדו בגוש דן: בתל-אביב, ברמת-גן ובנתב"ג. ערכים דומים לממוצע שנמדד בירושלים נמדדו בשנת 2007 בבאר-שבע, בקריית-אתא ובנשר. רמת האוזון משתנה מאוד מיום ליום, אך ככלל רמות האוזון בימי הקיץ גבוהות יותר מאלו של החורף.
בניגוד לממוצע השנתי, הממוצע השמונה-שעתי (ממוצע של שמונה שעות) מודד אירועי זיהום נקודתיים. התקן השמונה-שעתי המקסימלי לאוזון בישראל עומד על 82 חל"ב. בגוש עציון נמדדו 9 חריגות מתקן זה בשנת 2007, ובירושלים חריגה אחת. חריגות מהתקן הן אירועים נדירים, ורק ב-8 תחנות (כולל ירושלים וגוש-עציון) מתוך 50 תחנות להן פורסמו נתוני האוזון, נמדדו חריגות.

ריכוזי אוזון ממוצעים בשנת 2007 בתחנות נבחרות:


מקור: ניטור איכות אוויר בישראל, דוח שנתי 2007, אגף איכות אוויר, מרכז ניטור אוויר ארצי, המשרד להגנת הסביבה

יום חמישי, 1 בינואר 2009

פרסום חדש: "מלחמה, שלום ויחסים בינלאומיים באסלאם בן זמננו: פתוות בנושא שלום עם ישראל"


מחקר זה, מאת ד"ר יצחק רייטר, מציג ומנתח את הגותם של פוסקי-הלכה ומדעני-משפט מוסלמים ואת ניסיונותיהם להתאים את ההלכה המוסלמית, השריעה, למציאות של יחסים בינלאומיים מודרניים.
הספר דן בעמדתם של חכמי-הלכה אלה כלפי הסכמי-שלום עם ישראל כמקרה מיוחד. המחקר מציג, לראשונה, בתרגום לעברית פסקי הלכה מוסלמיים השוללים או תומכים בשלום עם ישראל. לצד העמדות הרדיקליות השוללות שלום עם ישראל, מצא המחקר פסקי-הלכה המציגים את הפרשנות האסלאמית הפרגמאטית, המוצאת בשריעה תימוכין לכך שהמצב הטבעי בין האסלאם לעולם הלא-מוסלמי הוא מצב של שלום, כולל שלום-קבע ויחסים דיפלומטיים עם מדינת-ישראל. בספר צילומים של עשרות מסמכים ופסקי הלכה בערבית.

קשה להגזים בחשיבותו של ספר זה בתקופה בה ישראל ניצבת בפני הכרעה אם לנהל שיחות-שלום עם סוריה, אם להגיע להסדר גבולות עם לבנון, אם להחליט על המשך רגיעה עם חמאס בעזה, אם להמשיך במשא ומתן עם הרשות הפלסטינית ואם להתייחס ליוזמת השלום של הליגה הערבית.

ד"ר יצחק רייטר הוא מרצה בכיר בתחום לימודי האסלאם והמזה"ת ומדע המדינה במכללה האקדמית אשקלון והוא מלמד בתכנית לתואר שני בחקר-סכסוכים באוניברסיטה העברית. ד"ר רייטר הוא עמית-מחקר בכיר במכון ירושלים לחקר ישראל ובמכון טרומן.


במהלך יום העיון ימכר הספר בהנחה משמעותית.

יום עיון ב- 5.1.09 : לכבוד השקת הספר "מלחמה, שלום ויחסים בינלאומיים באסלאם בן-זמננו: פתוות בנושא שלום עם ישראל"


הלנצח תאכל חרב?

פסקי הלכה אסלאמיים
בנוגע לשלום עם ישראל

ערב עיון לכבוד השקת הספר:

"מלחמה, שלום ויחסים בינלאומיים באסלאם בן-זמננו:

פתוות בנושא שלום עם ישראל", מאת ד"ר יצחק רייטר

יום שני, ט' טבת, 5 בינואר 2009, בשעה 17:00

אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל

רח' רד"ק 20, ירושלים

סדר היום:

יו"ר – פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, ראש מכון ירושלים לחקר ישראל; והאוניברסיטה העברית בירושלים: ברכות

פרופ' אלעאי אלון, אוניברסיטת תל-אביב: אין פחד בירושלים: המילונים הרגשיים הערבי-פלסטיני והעברי-ישראלי

ד"ר מוחמד אלעטאונה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: שהיד לעומת טרוריסט בהגות ההלכתית האסלאמית העכשווית

מר אפרים הלוי, ראש מרכז שאשא - האוניברסיטה העברית בירושלים; לשעבר ראש המוסד: כיצד ועל מה נדבר עם אויבינו?

ד"ר יצחק רייטר, מכון ירושלים לחקר ישראל והמכללה האקדמית אשקלון: פרשנות השריעה וריאליזם פוליטי באסלאם

נא לאשר השתתפות:

טלפון: 02-5630175, שלוחות 11, 13

דוא"ל: machon@jiis.org.il

להוספת הכנס ללוח האירועים שלך:



קישור לפרסום המלא יופיע בקרוב באתר המכון ובבלוג