יום שני, 24 במרץ 2008

מבזק: הקנצלרית,המושבה והספר

בקבלת פנים חגיגת לכבוד ביקור הקנצלרית גב' אנגלה מרקל, שנערכה מטעם שגרירות גרמניה בישראל במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ביום שני, ה-17 במרס, העניק לה אדריכל דוד קרויאנקר עותק מספרו החדש "ירושלים - המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים" שראה אור בהוצאת "כתר" בשיתוף מכון ירושלים לחקר ישראל.
בספר, בן למעלה מ- 400 עמודים, מאות איורים ותצלומים היסטוריים שטרם פורסמו,המשקפים את תולדות המושבה הגרמנית במשך למעלה ממאה וארבעים שנה, מאז נוסדה על ידי חלוצים טמפלרים גרמנים. הקנצלרית גילתה עניין רב בנושא המשקף את תרומתה הגדולה של גרמניה להתפתחות ירושלים.
עוד על הספר באתר מכון ירושלים

יום ראשון, 23 במרץ 2008

כי מציון תצא תרופה

ד"ר דן קאופמן

עובדה ידועה היא כי העיר ירושלים הינה אחת מהערים העניות בישראל. לעובדה זו סיבות רבות וביניהן, שיעור השתתפות נמוך של תושבי העיר בכוח העבודה ומיעוט יחסי של מועסקים בתעשייה (תחום בו השכר גבוה יחסית) לעומת מספר רב של מועסקים במגזר הציבורי (תחום בו השכר נמוך יחסית). מכאן, שלא רק מועטים יחסית הם התושבים העובדים בעיר ירושלים, אלא שאלו העובדים מועסקים ברובם בתחומים בהם השכר נמוך.

לאור האמור ערך מכון ירושלים לחקר ישראל, בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, מחקר מקיף במטרה לאתר תחומים בעלי פוטנציאל תרומה משמעותי לכלכלתה של ירושלים. במסגרת זו זוהה תחום מדעי החיים כאחד מהתחומים הבולטים העשויים לשמש מנוע צמיחה כלכלי לעיר. נתוני המחקר מצביעים על קיומו של ריכוז תעשייתי משמעותי בתחומי הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי השואב את כוחו מעצמת המחקר האקדמי הקיים בירושלים כמו גם מקיומם של מוסדות רפואיים מובילים ובראשם בתי החולים הדסה ושערי צדק בהם מתרכז מחקר רפואי מהמתקדמים בעולם.

מנתוני ביו-ירושלים (http://www.biojerusalem.org.il/), הגוף האחראי על קידום התעשייה והתעסוקה בתחום מדעי החיים בירושלים, עולה כי כ- 43% מהמחקר הביוטכנולוגי בישראל וכמחצית מהמחקר הרפואי מתקיימים במוסדות מחקר ירושלמים. האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה 12 בעולם במספר הפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה וכ-1,800 בוגרים לתארים שונים מסיימים את לימודיהם בכל שנה בירושלים. האוניברסיטה העברית, כמו גם בית החולים הדסה, מפעילים מערך מתקדם למסחור הידע האקדמי הנוצר בתחומם, דבר הבא לידי ביטוי בהקמת חברות סטארט-אפ רבות וביצירת רווחים ממכירת ידע לחברות בארץ ובחו"ל. מוסדות אלו אף הקימו לאחרונה, במשותף, פארק תעשיות גדול העתיד לשמש בסיס לחברות ביוטכלוגיות חדשות. בירושלים פועלות כ - 100 חברות בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי מהן כ- 60 חברות העוסקות בפיתוח תרופות חדשות. חברות אלו מעסיקות 3,060 עובדים. לדברי דר' שירלי קוטנר מנהלת ביו-ירושלים אנו עדים בשנים האחרונות למגמת התפתחות בתחום מדעי החיים והרפואה (ביומד) ולעלייה ניכרת בשיעור ההשקעות בתחום זה בירושלים. מגמה זו עתידה למצוא את ביטויה בהמשך התחזקות התחום בירושלים והפיכתה של ירושלים לבירת תעשיית הביומד של ישראל.

למידע נוסף על המחקר באתר האינטרנט של המכון לחצו כאן


מועסקים בחברות בתחום מדעי הרפואה בירושלים, לפי תחום (בסוגריים מספר החברות)


מקור הנתונים: פרויקט מחדש"ים – מכון ירושלים לחקר ישראל, במימון האיחוד האירופי והרשות לפיתוח ירושלים.

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים

יום שלישי, 18 במרץ 2008

זוית אישית: מחקרי הערכה – על מה ולמה?

שירי בורנשטיין

במכון ירושלים לחקר ישראל נערכים מחקרים תומכי מדיניות מסוגים שונים. תחום שכזה הינו תחום מחקרי ההערכה. מחקרי הערכה (evaluation) הינם תחום חדש יחסית, המבקש לבחון מנקודות ראייה שונות תהליכים ותוצרים של חברה או פרויקט, וזאת במטרה לספק תמונת מצב כוללנית ורחבה למקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות או מפעילי הפרויקט. בגדול, ההערכה נחלקת לשני שלבים – הערכה מעצבת, המתמקדת בתהליך והמתבצעת במהלך הפרויקט, תוך שהיא מקיימת יחסי גומלין עימו (כלומר – יש לה השפעה בפועל על תכני ואופי הפעילות) והערכה מסכמת המתמקדת בתוצאות, ומתבצעת עם סיום הפרויקט ומעט לאחריו במטרה לבדוק את השפעות הפרויקט ואת מידת הצלחתו בעמידה ביעדים ובהשגת המטרות. ככזה, מחקר ההערכה מוגדר כמחקר יישומי, המשלב נתונים אמפיריים בשטח יחד עם תיאוריות ומתודות אקדמיות, מתוך מטרה לעשות שימוש יישומי בממצאי המחקר.

מכון ירושלים לחקר ישראל מלווה בהערכה פרויקטים אותם מפעילים גופים שונים כדוגמת עיריית ירושלים, הביטוח הלאומי, קרן ירושלים, הדסה, ג'וינט-אשלים, אונסקו ואחרים. גופים אלו מזמינים את מחקרי ההערכה מחוקרי המכון, המספק מבט אובייקטיבי ומקצועי.

הערכה נתפסת לעיתים כמדידה כמותית פשוטה, המתמקדת במבחנים או ציונים, אך אין זה כך, במיוחד כאשר מדובר בהערכת תכניות התערבות חברתית. ולמה הכוונה? ניתן למדוד ללא בעיה האם מפעל עמד ביעד של ייצור 100 אקווריומים בשנה, אך כיצד נוכל למדוד האם ארגון עמד ביעד כדוגמת העצמת נשים או חיזוק קשר בין הורים לילדים? פרויקטים המבקשים לחולל שינוי חברתי מבקשים לממש מספר יעדים, רובם בלתי ניתנים לכימות או מדידה כלל וכלל. עובדה זו דורשת מהחוקרים ללמוד היטב כל התחום, ולנסות למפות את כל מעגלי ההשפעה האפשריים שיש לפרויקט. לאחר שלב הלימוד הארוך נפגשים החוקרים עם גורמים רבים ומגוונים – החל מהתורמים או המממנים, דרך מפעילי הפרויקט והמשתתפים בו, ועד לאותם הגורמים שאינם לוקחים חלק בפרויקט אך מושפעים ממנו במישרין או בעקיפין, וכל זאת במטרה לשמוע וללמוד מהם כיצד הם רואים ותופסים את מטרות הפרויקט ואת מדדי ההצלחה שלו. במקביל, צוות ההערכה לוקח חלק תדיר בפעילויות הפרויקט, משתתף בישיבות, עורך תצפיות ומדווח על בסיס קבוע לאותם בעלי העניין.

אנו עושים שימוש במגוון גדול של שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות כדוגמת תצפיות, ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, שאלונים וסקרים. את שלל הממצאים אנו משלבים לכדי דו"ח מסכם המביא הן את הנעשה במסגרת הפרויקט והן את מידת עמידתו ביעדים, לצד בחינת מעגלי השפעה רחבים יותר.

יום ראשון, 16 במרץ 2008

חדר וחצי

יאיר אסף-שפירא

תושבי ירושלים מתגוררים בצפיפות דיור ממוצעת (נפשות לחדר) גבוהה יותר מאשר תושבי ישראל, אך לא בהרבה. צפיפות הדיור היא מספר הנפשות במשק הבית, מחולק במספר החדרים בבית.

בקרב משקי-הבית היהודיים בירושלים, צפיפות הדיור הממוצעת היא 0.96 נפשות לחדר, לעומת 0.84 בקרב משקי-בית יהודיים בישראל. רוב משקי הבית היהודיים מתגוררים בצפיפות ממוצעת של נפש אחת לחדר או פחות, הן בירושלים (72%) והן בישראל (78%). ההפרש בין הצפיפות בירושלים לזו שבישראל נובע בעיקר משיעור גבוה של משקי בית המתגוררים בצפיפות גבוהה של מעל 2 נפשות לחדר בירושלים - 6%, לעומת 1.6% בישראל. על-מנת להבין את הנתונים כדאי לשים לב שבירושלים שיעור משקי הבית היהודיים הגדולים הוא אמנם גבוה, אך בנוסף לכך קרוב לחצי ממשקי הבית היהודיים בעיר (48%) הם בני 1-2 נפשות. (כל הנתונים מתייחסים לשנת 2006).

בתל-אביב – יפו ובחיפה צפיפות הדיור הממוצעת של משקי הבית היהודיים נמוכה, ועומדת על 0.74 נפשות לחדר, נתון הנובע בין היתר מריבוי משקי-הבית הקטנים בערים אלו.

בקרב משקי-הבית הערביים צפיפות הדיור הממוצעת גבוהה יותר מאשר באלו היהודיים, וגם בקרב מגזר זה, היא גבוהה יותר בירושלים מאשר בישראל. צפיפות הדיור הממוצעת בקרב משקי-בית ערביים עומדת על 1.93 נפשות לחדר בירושלים, ו-1.41 בישראל.

מהנתונים עולה כי בקרב המגזר הערבי דפוסי המגורים בירושלים ובישראל שונים מאוד זה מזה, ובעוד שבירושלים רוב משקי-הבית הערביים (54%) מתגוררים בצפיפות גבוהה של 2 נפשות לחדר ומעלה, הרי שבישראל שיעורם הוא רק 25%. אחת הסיבות היא מחירי הדיור בירושלים, המכתיבים הצטופפות, לעומת ישובים קטנים יותר, רובם בעלי אופי כפרי, המאפשרים רווחת דיור גבוהה יותר. סיבה אחרת היא משקי הבית הגדולים בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים. 47% ממשקי הבית הערביים בעיר הם בני 6 נפשות ומעלה, ורק 13% בני 1-2 נפשות.

צפיפות דיור של משקי-בית ערביים, 2006


מקור: משקי-בית - תכונות כלכליות וצפיפות דיור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה


יום רביעי, 12 במרץ 2008

מבזק: פרופיל שכונתי של רוממה

כמה עובדות שלא ידעתם על שכונת רוממה:

  • על הגבעה עליה שוכנת כיום שכונת רוממה הישנה נערך טקס הכניעה של ירושלים לצבא הבריטי ב-9.12.1917 ובו מסר ראש העיר המוסלמי את כתב הכניעה ומפתחות העיר לשני טבחים בריטים
  • רוממה הישנה נחשבת לשכונה הראשונה שהוקמה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי.
  • שמות הרחובות בשכונת רוממה הישנה נקראו ברובם על שם עיתונים עבריים: האור, אריאל, הצבי, תורה מציון ומוריה.
  • % 56 מהאוכלוסייה בשכונה היא מתחת לגיל 20.
  • בניין הטלוויזיה הישראלית תוכנן ע"י האדריכל ראובן טרוסטלר בשנת 1960 כמפעל לליטוש יהלומים.
  • בשנים 1995 -2007 חל בשכונה גידול של % 26 בדירות המגורים ו- % 46 בנכסים שאינם למגורים.

  • רוממה היא השכונה החרדית הראשונה שהשתתפה בפרויקט: קהילה מאמינה בחינוך.

  • בשכונה נבנה בית הכנסת הגדול בעולם - מרכז קרית בעלז.

    פרוייקט "פרופיל שכונות" של מכון ירושלים לחקר ישראל הינו פרויקט חדש שמטרתו מיפוי ומתן אינפורמציה נרחבת על מגוון שכונות בירושלים. החל מהסטוריה ותרבות ועד נתוני תשתיות וצמיחה. מידע נוסף על הפרוייקט, ואת הפרופילים המלאים של שכונת רוממה ושל שכונת רחביה-קרית שמואל ניתן למצוא באתר מכון ירושלים. שכונות נוספות נמצאות כעת בעבודה.

יום שני, 10 במרץ 2008

גם אמנון רמון שותה קפה עם עמנואל הלפרין

היום תוכלו לצפות בערוץ 2 בד"ר אמנון רמון מתראיין אצל עימנואל הלפרין בתכנית "על כוס קפה". בראיון מדבר ד"ר רמון על מצבן הקשה של הקהילות הערביות נוצריות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. קהילות אלו נתונות בין הפטיש לסדן: בין לחצים של החברה המוסלמית - בעיקר חוגים של איסלאם פונדומנטליסטי, ובין הממשל הישראלי, שלא יוצא מגדרו על מנת לסייע להן.
השיחה נסבה על שני גורמים מרכזיים להתמעטות אוכלוסית הערבים-הנוצרים: תופעת ההגירה המתרחבת של ערבים נוצרים (מאזור בית לחם ומזרח ירושלים בעיקר), לצפון אמריקה ולדרומה, והריבוי הדמוגרפי הנמוך עד כדי חשש להעלמותן של קהילות עתיקות אלו.
לשני הצדדים, טוען ד"ר רמון, יש מה להפסיד מהעלמותו של הגורם הנוצרי, שכן מדובר באליטה חברתית כלכלית אשר תרומתה לתדמית ולכלכלה של ירושלים הינה עצומה.

הראיון ישודר היום בערוץ 2 בשעה 13:30, בערוץ הכנסת (ערוץ 99) ביום ג' בשעה 11:00 וביום ה' בשעה 20:00.
הראיון יובא במלואו גם באתר מכון ירושלים. הודעה על כך תבוא בהמשך.

יום ראשון, 9 במרץ 2008

חרדים לעתידם – לימודים גבוהים בציבור החרדי

אסף מלחי

השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות בעקבות פתיחתם של מסלולים ומסגרות להכשרה אקדמית ומקצועית לציבור החרדי, יצרו צורך חיוני בהערכת התאמתם של מסגרות אלו לצורכי ציבור זה ובהערכת מידת רצונם של צעירים חרדים לרכוש השכלה אקדמית במסגרות שונות. בשנה האחרונה (2006/7) נערך במכון ירושלים לחקר ישראל מחקר כמותי, ראשון מסוגו, בקרב כ-550 נשאלים חרדים (גברים ונשים) מכל הזרמים, אשר בחן את עמדותיו של הציבור החרדי ביחס לרכישת השכלה אקדמית. בנוסף זיהה המחקר את החסמים המרכזיים העומדים בפני צעירים חרדים בהשתלבות במסלולים אקדמיים שונים.


ממצאי המחקר העלו כי למעלה ממחצית הגברים החרדים הנשאלים (כ-60%) היו מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית, וכי למעלה מרבע מהנשאלים (28%) אף היו מוכנים ללמוד במסגרות אקדמיות שאינן מיועדות לחרדים בלבד. בנוסף, נמצא כי 75% מהנשאלים היו מעוניינים לקבל מידע מעודכן אודות מסלולי לימוד ומוסדות אקדמאים, וכ-80% מהם מבקשים לשפר את ידיעותיהם באנגלית ומחשבים.

במסגרת מחקר זה נבחנו גם עמדותיה ודעותיה של קבוצת סטודנטים חרדים שכללה 310 נשאלים (מתוכם 190 גברים חרדים), ביחס למסלול האקדמי. בשונה מההערכות של גורמים העוסקים בתחום, נמצא כי המניע המרכזי לבחירת תחום הלימודים בקרב סטודנטים חרדים (כ-65%) קשור לעניין האישי של הסטודנט בתחום הלימוד ולאו דווקא לאפשרויות למצוא עבודה באותו תחום. מרבית הסטודנטים החרדים במסגרת מחקר זה טענו כי לא מצאו קושי בשמירה על אורח החיים החרדי במהלך לימודיהם.

בהתייחס לחסמים המרכזיים בהשתלבות חרדים בלימודים טענו 75% מהסטודנטים החרדים כי החסם המרכזי ללימודים קשור בצורך בסיוע כספי בתקופת הלימודים (הן במימון הלימודים והן בסיוע למחיית הסטודנט), וכי בהינתן סיוע כספי למימון הלימודים וסיוע נוסף למחיית הסטודנט, עשויים חרדים נוספים לפנות למסלול האקדמי.

נכונות ללימודים גבוהים, כאשר הסטודנט זוכה הן למימון הלימודים והן לסיוע למחייתו


מקור: אסף מלחי, בצלאל כהן ודן קאופמן, "עמדות ביחס להשכלה גבוהה בציבור החרדי בישראל", מכון ירושלים לחקר ישראל, (לקראת פרסום)

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים

יום חמישי, 6 במרץ 2008

מבזק: יומן פעילות פברואר

ספר חדש על המושבה הגרמנית ועמק רפאים מאת דוד קרויאנקר, פגישה בנושא המצוק החופי עם נציגי משרד המשפטים, אמנון רמון מתראיין על הכנסיה הרוסית ועל מנזרים נוצריים המתפקדים כאכסניות,
כל אלו ועוד בדוח הפעילות של מכון ירושלים לחודש פברואר.



יום שני, 3 במרץ 2008

מבזק: אורה אחימאיר "על כוס קפה"



היום ישודר בערוץ 2 ראיון של עמנואל הלפרין עם אורה אחימאיר, המנהלת הכללית של מכון ירושלים לחקר ישראל, במסגרת התכנית: "על כוס קפה". בראיון מדברת אורה על מצבה של ירושלים ועל הבעיות המרכזיות בעיר, ומתארת את התהליכים איתם מתמודד מכון ירושלים בהצגת פתרונות לשיפור המצב: החל ממנועי צמיחה לעיר, רעיונות להסדר שאלת ירושלים במסגרת הסכם עתידי ובהעדרו, והערכות לניהול החיים בעיר על פי תרחישים שונים.

הראיון ישודר היום בערוץ 2 בשעה 13:30, ובערוץ הכנסת (ערוץ 99) ביום רביעי, ה-5/3 בשעה 23:00.
ניתן יהיה לצפות בראיון במלואו גם באתר מכון ירושלים - הודעה תבוא בהמשך.


מבזק - שגריר סין במכון ירושלים


שגריר סין Zhao Jun וסגניתו Zhang Xiaoan ערכו אתמול ביקור היכרות במכון ירושלים לחקר ישראל. במסגרת הביקור הם נפגשו עם פרופ' יעקב בר סימן טוב, אורה אחימאיר וישראל קמחי, וקבלו מהם תדרוך על נושאים הקשורים לירושלים. בסיום הביקור הביעו השגרירים התעניינות ביצירת שיתופי פעולה עם מכונים דומים בסין.

יום ראשון, 2 במרץ 2008

בנבכי ההגירה

איתן בלואר

החל מסוף שנות ה- 70 מאזן ההגירה ה לירושלים הוא שלילי , כלומר מספר העוזבים את ירושלים גדול ממספר התושבים החדשים שהיגרו אליה מיישובים אחרים בארץ. בהצגת מאזני ההגירה נהוג להתייחס להגירה הבין יישובית ולהתעלם מההגירה הבינלאומית, למרות שזו מהווה כ- 15% מההגירה הכוללת של ירושלים (בין יישובית + בינלאומית). כך לדוגמא בשנת 2006 מאזן ההגירה הכולל של ירושלים היה 7,500- (1% מכלל האוכלוסייה בעיר) מתוכו 1,150- היה הגירה בינלאומית (0.2% מכלל האוכלוסייה).

בשנת 2006 7,100 תושבים יהודים נגרעו מירושלים בשל מאזן הגירה כולל שלילי, והם היוו 1.5% מכלל התושבים היהודים בעיר (860 נגרעו בהגירה הבינלאומית, והם היוו 0.2% מכלל היהודים). 56% מההגירה הבין יישובית של היהודים הייתה משכונות מערב ירושלים (59% מכלל ההגירה היהודית - שיעור הדומה למשקלן של שכונות אלו באוכלוסייה היהודית). זאת לעומת שיעור גבוה של כ- 72% מכלל ההגירה הבינלאומית שנגרע משכונות מערב העיר, שיעור הגבוה משמעותית ממשקלן באוכלוסייה היהודית בעיר. ככלל ההגירה הבין יישובית בירושלים מהווה מרכיב עיקרי בהגירה היהודית – כך לדוגמא בשכונת פסגת זאב 95% ממאזן ההגירה הכולל הוא הגירה בין יישובית וברמות אלון 93% אולם ישנן שכונות שמרכיב ההגירה הבינלאומית מהווה בהן חלק גדול יותר, לדוגמה שכונת גוננים בה ההגירה הבינלאומית מהווה 25% מההגירה הכוללת ובקרית היובל ההגירה הבינלאומית מהווה 48%.

בקרב האוכלוסייה הערבית קשה להתייחס להגירה הכוללת, עקב מרכיב משמעותי של הגירה בין יישובית שאינה מדווחת. באוכלוסייה זו בהגירה בינלאומית נגרעו בשנת 2006 כ- 290 תושבים והם היוו כ- 0.1% מכלל האוכלוסייה הערבית. מתוכם כ- 47% מהנגרעים היו משכונות צפון ירושלים (שועפט ובית חנינא) שנחשבות מבוססות יחסית, שיעור התואם את שיעורם היחסי של שכונות אלו באוכלוסייה הערבית. יתר האוכלוסייה הערבית נגרעה מהעיר העתיקה (20%) והשאר משכונות דרום העיר.

מרכיבי גידול אוכלוסייה בירושלים, 2006


מקור: עיבודים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים