יום ראשון, 15 ביוני 2008

מבנה גילים בשכונות

ד"ר מאיה חושן

ירושלים מתאפיינת בגילה הצעיר של אוכלוסייתה, בעיקר בשל ריבוי הילדים באוכלוסייה הערבית והחרדית. בירושלים 35% מהאוכלוסייה בגילאים של עד 15, בישראל 28%, בחיפה 18% ובתל אביב – יפו 17%.
מבין שכונות העיר, שיעור הילדים עד גיל 15 הוא הגבוה ביותר ברובע המוסלמי בעיר העתיקה ש57% מתושביו הם ילדים.
השכונות הבאות במדרג שבהן שיעור הילדים עומד על 53% הן השכונה הערבית ראס אל עמוד (כולל ואדי קאדום והר המשחית) הסמוכה לעיר העתיקה ממזרח, והשכונות החרדיות רמת שלמה, רמות אלון צפון, ובית ישראל מערב. הבאות בתור עם 51% ילדים הן מאה שערים, בתי אונגרין, בית צפאפה (צפון) וסילוואן.

כל השכונות שבהן 43% ילדים ומעלה הן חרדיות או ערביות. השכונה היהודית הלא-חרדית שבה שיעור הילדים הוא הגבוה ביותר היא שכונת הר חומה, שבהיותה שכונה חדשה רבים מתושביה הם דתיים (לא חרדים) צעירים, שמשפחותיהם מרובות ילדים בהשוואה למשפחות חילוניות. 42% מתושבי השכונה הם ילדים.

שכונות המגורים המתאפיינות בשיעור הילדים הנמוך ביותר נמצאות באזור רבי עקיבא עם 8% ילדים וקרית וולפסון עם 11% ילדים. שיעור נמוך במיוחד של ילדים (12-15%) נמצא גם בגבעה הצרפתית, ברחביה, בטלביה, באזורי מרכז העיר ובקרית יובל באזור גואטמלה. מעניין לציין שכל השכונות הללו מתאפיינות במבנה אוכלוסייה מקוטב שבו שיעור גבוה של משפחות מבוגרות שילדיהן כבר אינם גרים איתן, ומצד שני צעירים, רבים מהם סטודנטים, שעדיין אין להם ילדים וגרים בשכירות, וכשיבנו משפחה רובם יעברו לשכונות אחרות ויוחלפו בצעירים אחרים ללא ילדים. לקבלת קנה מידה לשיעור הילדים בשכונות המעמד הבינוני שאינן בקצוות מבחינת מבנה הגילים הרי הן לפניכם: בגילה 25%, בבית הכרם 24% ובמלחה 20% ילדים בגילאים שעד 15 שנה.

מבנה גילים בשתי שכונות בירושלים, סוף 2006


מקור: עיבודים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים לחקר ישראל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה